Page 200 - Demo
P. 200
פרק שביעי: פילוסופיה
הקוונטית בקשרים באופן סטטיסטי, בהתאם לכלי המדידה וצורתה. לגבי חתולו של שרדינגר, במדידה מסוג אחד ובצורה אחת החתול חי, ואילו במדידה אחרת ובצורה אחרת הוא מת (הכינוי לכך הוא "מדידה
בעולמות שונים").
שאלת הקוהרנטיות:
אם אפשר יהיה לגרום לגוף ַמקרוסקופי לאותה התנהגות כמו זו של כל מצבור האטומים שלו, תוכל תורת הקוונטים לחזות האם החתול חי או מת. בעולם ה ַמקרוסקופי, אם נזרים חשמל בתיל בשני כיוונים מנוגדים, סכום הזרמים יהיה אפס. אך התנהגות כזאת תהיה בלתי
קוהרנטית עבור האטומים. אך אם בעולם המיקרוסקופי נקפיא את התיל בטמפרטורה של אפס
מעלות, וכך נפסיק את תזוזת האטומים המרכיבים אותו, אפשר יהיה להזרים בו שני זרמים חשמליים מנוגדים בו זמנית. זאת תופעה שחוזה תורת הקוונטים.
התופעות הקוהרנטיות קורות בחיי יום-יום, אך בעולם המיקרוסקופי האינטראקציות בין האטומים גורמים לדה-קוהרנטיות, שמפחיתה את אפשרות הצפייה בתופעות קוהרנטיות.
הוכחה לקיומו של עולם חיצון:
אנו רואים שהכרות שונות תופסות דברים שונים ושמבנה ההכרה משנה
את העולם הנצפה. רעיון דומה עולה מפרשנות של תורת הקוונטים – כאשר מה שאנו מגלים עולה באמצעות מדידה והתוצאה המתקבלת תלויה במכשיר המדידה. אם נחליף את מושג המדידה במושג התפיסה המבוצעת על ידי ההכרה האנושית - הרי האסוציאציה הקאנטיאנית ברורה לחלוטין – כאשר אצל קאנט העולם הנמדד הוא הדבר כשלעצמו. מאפייני הפיזיקה הקלאסית הם הדטרמיניזם והסיבתיות. ואילו המאפיינים של תורת הקוונטים הם האקראיות ואי הוודאות. בפיזיקה הקלאסית (ניוטון לדוגמא) אנו יכולים לקבוע בוודאות מהו העולם עכשיו ומה יהיה מצבו מחר או בזמן אחר. במציאות הזאת, הדטרמיניזם מאפשר, למי שיודע את המציאות עכשיו, לדעת גם מה יהיו תנאי המציאות בכל
200
