Page 27 - Demo
P. 27
פרק שני: ההגות והמוטיבים המלווים את חיי
המשמעות של רוב הביטויים הלשוניים ובכך לשפר את התקשורת האנושית, ואולי גם להצרין את השפה המדוברת, לפחות בשיח הפילוסופי. כאשר אתה מסתכל על חידת התקשורת האנושית בין תרבויות ועמים שונים, בני תקופות שונות, אך גם בין בני אותו עם, בין רבדים שונים ובין שכבות סוציו-אקונומיות שונות, כאשר בדו-שיח בין אנשים - האחד משדר מתוך הביוגרפיה והפסיכולוגיה ועולם המושגים שלו, והקולט מפרש את השדר גם הוא מתוך הביוגרפיה, הפסיכולוגיה ועולמו שלו -
מפליא איך בכלל מתאפשרות תקשורת והבנה הדדית. שאלה נוספת הקשורה ללשון - איך אנו לומדים את השפה, ומהו המקור להיווצרותה של הלשון. כאן, אני, הקטן, נוטה להסכים עם גישתו של נועם חומסקי, אשר אומר שלימוד השפה הוא כישרון מולד, שאינו קשור במה שאנו שומעים מהמבוגרים בעודנו ילדים וחוזרים אחריהם
על דרך החיקוי. בכל אלה עוסקים מאמריי וסיכומי הפילוסופיים השונים, המובאים
בפרק השביעי בספר זה.
בפסיכולוגיה
בתחומי הפסיכולוגיה הקדשתי זמן לקריאת כתבי פרויד, פסיכולוגיה בודהיסטית, פסיכולוגיה אקזיסטנציאליסטית של יאלום וכתבי שחרות של מארקס. ריתקו אותי ועוררו את אהדתי זרמים של אנטי פסיכיאטריה וביקורת על התפיסות הקלסיות של פרויד ובעיקר הזרם
האקזיסטנציאליסטי ויאלום בראשו. מה שכה קוסם בתפיסותיו של יאלום הוא שהטיפול הפסיכולוגי שלו,
הן היחידני והן הקבוצתי, עוסק בבעיות היום-יום של המשתתפים, אינו נכנס לניתוחי עומק לא מודעים, ועוסק בילדות רק אם יש צורך בכך במסגרת הבעיות שעולות. על פי יאלום, יש שאלה אחת חשובה וגורלית לרוב המטופלים, והיא שאלת המשמעות של חייהם כאן ועכשיו ושאלת
סופם - שאלת המוות התלויה ועומדת לפני כל אדם. בביקורת התקופה והמשטר הקפיטליסטי, מרקוזה, בספרו "האדם החד
ממדי", ומיכה גודמן, בביקורתו על העידן הדיגיטלי כיום, נתנו לי כלים להתגונן בפני ה ָרעות וההשחתות של המשטר שאנו חיים בו.
27
