Page 26 - Demo

פרק שני: ההגות והמוטיבים המלווים את חיי
ההשפעות המכריעות על עולמי האינטלקטואלי כוללות מגוון של הוגים ומחשבות.
הסטואיקנים היוונים אמרו: "שים ידך על ראש בנך ואמור: מתי כבר תמות". משמע, אינך יכול להיות תלוי במה שחיצוני לך, ועתידו של הבן אינו תלוי בך עצמך. מה שתלוי בך עצמך הם רק תכונותיך הפנימיות,
אופייך וכוחך. הבודהיסטים לקחו זאת עוד צעד קדימה ואמרו: היפטר מכל מה שיש
לך - רכוש, בתים - היפרד מהמשפחה והישאר רק עם כותונת לגופך וצלחת לאיסוף תרומה עבור המרק שאתה צריך לאכול. היפטר מהאני שלך ומכל ראייה אינטלקטואלית ותהיה אחד עם העולם ועם המציאות
ללא שום מתווכים שכליים או תאורטיים. אני מוקסם מתפיסה זו, אך יודע שאינני יכול לחיות על פיה. ניטשה חילק את החיים לדיוניסיים ואפולוניים והעלה על נס תרבות
המשחררת יצרים, תרבות של חיים שמחים ובלתי דיכאוניים. הוא מבקר את התרבות היוונית ובהמשך, את היהודית והנוצרית, המקדשות ערכים הומניים. לדעתו, זהו שיא הדיכאונות והניוון של דמות היוצר המשוחרר והשמח. ביקורת זו על התרבות ההומנית והאנושית וגם
תפיסתו הפרספקטיבית של מה היא המציאות, קסמו לי מאוד. אך אני אישית בעד תפיסת עולם שוויונית והומנית. מתוך עידן הפילוסופיה המודרנית קסם לי הזרם הנקרא אנליטי,
שנהוג לחלקו לשלוש מחלקות: הפילוסופיה של ״השכל הישר״ ושפת היום-יום, לדוגמא: מור וראסל. הפילוסופיה של המדע - קוויין ופופר, והפילוסופיה של הלשון – ויטגנשטיין. כולם כאחד ניסו לחלץ את הפילוסופיה מהמטפיזיקה וליצור טיעונים לוגיים להתפלספות. כאמור, ויטגנשטיין, בפילוסופית הלשון שלו, טען בהגותו המוקדמת שרק טענה לוגית היא בעלת משמעות ואין עולם מחוץ לשפה - כי התפיסה של עולם אובייקטיבי הינה קונסטרוקציה לשונית בלבד. ויטגנשטיין המאוחר טען שההקשר של התרחשות הסיטואציה הלשונית, היא אשר קובעת
את המשמעות. גם הניתוח המוקדם וגם זה המאוחר עוררו את אהדתי. הפילוסופיה של הלשון שואפת לנסות ולהבין איך להבהיר את
26