Page 28 - Demo
P. 28
פרק שני: ההגות והמוטיבים המלווים את חיי
בנושא הסכסוך היהודי-פלסטיני
קראתי כמעט את כל הספרות שהתפרסמה בעברית בנושא הסכסוך היהודי-פלסטיני.
הגעתי למסקנות היסטוריות עצובות: הגשמת המדינה היהודית בארץ הייתה על חשבון כ-750,000 דרי הארץ הפלסטינים, שגורשו בטרנספר יזום, ועל חשבון מאות כפרים שהוחרבו באופן יזום ונמחקו מעל פני האדמה. גם אם אינני מקורי בזה, ברצוני לומר את השקפתי בגלוי ביחס לפתרון
הסכסוך בין שני העמים ומה פתרון זה צריך לכלול. ראשית, הכרה בזכות השווה של שני העמים על הארץ הקטנה הזו,
הזכות להגדרה העצמית לכל עם והכרה הדדית בזכות זו. שנית, נסיגת ישראל מכל השטחים הכבושים, חזרה לגבולות 67, יתכן עם תיקוני גבול קלים ומוסכמים, והפיכת ירושלים לבירת שתי מדינות
– היהודית, שכבר קיימת, והפלסטינית, שתקום. יישוב רוב הפליטים הפלסטינים, בכספי מדינות העולם ומדינות ערב,
בשטחי המדינה הפלסטינית ויישוב רוב המתנחלים היהודים בנגב הישראלי, באותה עזרה כספית וכחלק אינטגרלי של הפתרון הזה.
רצועת עזה צריכה להיות חלק מהמדינה הפלסטינית, תוך קיום מעבר בטוח בינה לבין הגדה המערבית. הפסקת המצור הישראלי על עזה, ובעזרת כספים בינלאומיים - פתיחת נמל לסחורות, הקמת מתקן להתפלת מים, חיבור רשת החשמל לישראל, הקמת שירותי בריאות ובתי חולים ופתיחת הגבול לפועלים מעזה שיעבדו בישראל. רק כך תיפסק התוקפנות הצבאית של החמאס. אנשי הרצועה עצמם מעדיפים קיום
ופרנסה נורמליים ובכבוד על פני עימות צבאי בלתי פוסק. אם להודות על האמת, אינני ציוני, אך גם אינני אנטי-ציוני, וזאת, מהסיבות המורכבות של יחסי לתנועה הציונית, שהייתה חשובה מאין כמוה להקמתה של מדינת ישראל, אך באופן הגשמתה גרמה לעוול היסטורי בלתי מוסרי לעם שישב בארץ. היסטוריה זאת חשובה מאוד לניתוח מרכיבי הסכסוך בינינו לבין הפלסטינים. זהו העבר שעלינו להיות מודעים וגלויים בניתוחו, לקחת עליו אחריות ולהביאו בחשבון
כמרכיב לפתרון הסכסוך. המתנחלים, באומרם שהם ממשיכי התנועה הציונית ודרכיה בכיבוש
28
