Page 30 - Demo
P. 30
פרק שלישי - נווה שלום
פרק שלישי: נווה שלום
נובמבר 1982 נכתב בשנים הראשונות בהן היה נראה כי אין סיכוי ואין תקווה להגדלת הישוב ולהכרה רשמית.
בתחילה היה הרעיון
נווה שלום – יישוב בו חיים יהודים ופלסטינים מתוך שותפות של חיי יום-יום בעבודה, במוסדות, בפעילות קהילתית ותרבותית ובקבלת החלטות משותפות.
מתוך ניסיונם בחיי היום-יום, בדו-קיום ובשלום הלכה למעשה, יפעילו חברי המקום גם מוסד חינוכי, שיכנס בני-נוער פלסטינים ויהודים כדי להתנסות בשיתוף מתוך שוויון והכרה הדדית. פעילות זו תשמש לחברי נווה שלום להפצת הרעיון כלפי חוץ. משמע, אין להסתפק בהגשמה לשמה בלבד, אלא יש לעשות גם על-מנת להשפיע ולשנות את המציאות
הסובבת.
מה שיש ומה שאין
יש: מוסד חינוכי הפועל לפי שבלונה, עם תכניות מראש, עם צוות מדריכים קבוע, מאוזן מבחינה כספית, מבוקש בין בתי הספר בארץ, מבוסס מבחינת יכולת הקיום הכלכלית. זהו פרויקט הנתמך על-ידי כל תומכי נווה שלום בחו"ל וגם בארץ, מעורר הד חיובי בקרב גורמים רבים
ושונים, כולל הממסד. אין: אין יישוב. ראשית, אין יכולת לבנות ולהקים תשתית פיזית ליישוב,
מכיוון שאין תמיכה פיננסית ואין הכרה רשמית מצד שום גורם, לא בארץ ולא בחו"ל. אין ענפים משקיים, שבהם יוכלו לעבוד יהודים ופלסטינים יחדיו.
אין אנשים. בעיקר אין הצטרפות של משפחות פלסטיניות. אין חיי קהילה משותפים. אין, כך נראה, אינטרס חזק דיו של מעט האנשים החיים במקום לראות בכך משהו חשוב - חשוב לא פחות מן הפעילות
כלפי חוץ, שנווה שלום מקיימת בבית הספר לשלום. 30
