Page 32 - Demo
P. 32
פרק שלישי: נווה שלום
ב"חוסר מוטיבציה עקרונית".
קהילה ללא גידול: במשך השנים האלה לא הייתה הצטרפות ולא היו פניות לקבלה מצד משפחות פלסטיניות. נראה כי עצם הרעיון של חיים משותפים מתוך שוויון בין יהודים לפלסטינים נשאר זר, יוצא דופן ולא מעורר אמון בקרב האוכלוסייה הפלסטינית בארץ. דומה כאילו אמרו: אין לנו עניין ב"דוגמת אקווריום" יפה של שיתוף ושוויון בין פלסטינים ליהודים, כאשר ברחבי הארץ שוררים תנאי אפליה ואי-שוויון זכויות, שחובה לתקנם בכל עת ובכל אתר. ועל-כן, לא זו בלבד שנווה שלום אין בה כדי להועיל, אלא אף יש לחשוד שמא היא עלולה לשמש כעין
תחליף או הסוואה למאבק ה"אמיתי" למען השוויון. נראה כי רעיון השיתוף יכול לצמוח רק מתוך מצב אובייקטיבי של
שוויון. כאשר הוא צומח על רקע רעיונות חברתיים ותרבותיים שמקורם באירופה של סוף המאה הקודמת, ממילא נגזר עליו להיות נטע זר ומוזר בתרבות המזרח-תיכונית.
מועמדים יהודים, לעומת זאת, יש במספר העולה בהרבה על זה של הפונים הפלסטינים. הם נמנים, על פי רוב, על אלה שהגיעו לכלל הכרה כי יש צורך בדו קיום בשלום, וכי יש לעשות למענו גם משהו אישי. השקפה זו, הרווחת בקרב חלק מן הציבור היהודי, אמנם איננה נחלת הרוב, אך יש לה מהלכים בקרב מי שהתחנך על רעיונות של שוויון ערך האדם ושוויון זכויות לכל בני אנוש ולכל עמי תבל. ציבור כזה, קטן ככל שיהיה, אין לו מקביל באוכלוסייה הפלסטינית, להוציא אולי חלקים קטנים מאוד בקרב האינטליגנציה - וגם זאת בהסתייגויות רבות. כתוצאה ממצב עניינים זה, התהווה רוב של מועמדים ונקלטים יהודים, אשר מקשה מאוד על שמירת האיזון בין האוכלוסייה היהודית
והפלסטינית ביישוב. מאליה מתעוררת השאלה: בתנאי המציאות שבה אנו חיים, ה ִאם לא
קודם הצורך להיאבק מאבק פוליטי ולאומי על שוויון זכויות לפלסטינים בארץ? רק לאחר שבעיה זו תמצא את פתרונה, ועל בסיס של שוויון ושוויון זכויות, ייפתח סיכוי טוב יותר לרעיון היישוב המשותף, שייקלט
אז גם בקרב האוכלוסייה הפלסטינית בארץ. 32
