Page 31 - Demo
P. 31
פרק שלישי: נווה שלום
גם בהכרעות המצטברות הקשורות בקליטה, בהקצאת משאבים כספיים
ובהשקעת כוח-אדם, בהסברה, בגיוס כספים ובשכנוע ידידים, הודגש - ואף פוּתח ללא פרופורציה נאותה - אך ורק הצד הקשור במוסד החינוכי,
ואילו ִצדו של היישוב הוזנח.
ניסיון לניתוח ראשוני
גורמי ההצלחה של המפעל החינוכי: ראשית, אופיו האטרקטיבי. בסוג זהשלפעילות-בכינוסים,מפגשים,ימיעיוןוכו'-אין ִשגרה,ישחגיגיות. אין חזרה יום-יומית, יש אירוע. נוסף על כך, אין עוד מוסדות רבים המכנסים, מפגישים ומפעילים סדנאות וטכניקות, שתכליתן היא יצירת דו-שיח בין תלמידים יהודים ופלסטינים, ולמפגשים מן הסוג הזה יש כיום ביקוש בארץ, הן בקרב בתי הספר היהודיים, והן בקרב הפלסטינים. אצלחלקמןהיהודיםניזוןביקושזה מןהצורךהֵכֹּןלהגיעלהידברות ולהבנה, כתנאי (הכרחי ולא-מספיק) לדו-קיום בשלום. אצל רבים וטובים אחרים, קיים הדחף - במידה הולכת וגדלה -להצטדקות עצמית, הנובע מהרגשת אי-נוחות של רוב שולט, המוֹנע ממיעוט נשלט את זכויותיו, ומכאן הנכונות לשלם "מס שפתיים" לרעיון השלום, שאף כי אין בו
משום אינטרס מושרש, הרי שרצוי גם רצוי להתגנדר מעט בנוצותיו. לפלסטינים, לעומת זאת, יש אינטרס מוצק ליצור קשר של הידברות, מתוך תקווה שמצוקותיהם יישמעו ויינתן ביטוי למצבם הקשה, הנובע מהיותם מיעוט חסר זכויות. התמיכה של ידידי נווה שלום בחו"ל, הן מבחינת העניין שהם מגלים והן מבחינת מטרות גיוס הכספים, הייתה מכוונת תמיד אך ורק לפעילות החינוכית. הדבר אף הודגש לא-פעם באמירה, כי אין להשתמש בכספים הללו אלא למטרות בית-הספר לשלום
בלבד.
קליטה: מבחינה פנימית נוצר הנוהג והנוהל הבלתי כתוב, שאנשים העומדים להצטרף למקום נתקלים בהתייחסות חיובית, וקליטתם אף מקודמת, אם הם מביעים את רצונם להשתלב בפעילות החינוכית, או מציינים כי זהו האינטרס המרכזי שלהם בנווה שלום. לעומתם, אנשים שרוצים אך ורק להשתלב ביישוב ולהקים ענף כלכלי, נחשדים מראש
31
