Page 51 - Demo
P. 51
פרק שלישי: נווה שלום
4.9.2022
התייחסות לסרטו של מעיין שוורץ "ילדי השלום" מעיין שוורץ: "היום יש בי הילד הקטן, שמחכה שיגידו, "עכשיו עושים שלום"
לחברי היקרים, בתור אחד ממקימי/ותיקי היישוב נווה שלום, אהבתי את הסרט עם
התיאור האותנטי ושובה הלב של ילד שגדל פה ומתאר ברגישות את המציאות, כולל הוויכוח הרגיש על השירות הצבאי.
אך על אף זאת, ברצוני להעיר לגבי המשפט: "נווה שלום קמה מתוך אופטימיות ואמונה שאנו נשנה את העולם ואת המציאות באזור".
ברצוני להגיד כי מעולם לא הייתה לנו אמונה כל כך מגלומנית ובלתי מציאותית בהשפעתנו. אולם תמיד חשבנו שפעילות חינוכית של הפגשת נוער יהודי ופלסטיני ויצירת דיאלוג ביניהם, יכולה אולי "לפתוח קצת את הראש", לשנות סטריאוטיפים אחד על השני, ליצור קצת יותר אמפתיה
ולאפשר באופן לגיטימי ביטוי לשני הנרטיבים הלאומיים. בבית הספר לשלום בנווה שלום התקיימו ומתקיימים כל הזמן, בנוסף
למפגשי הנוער, גם פעילויות עם קהלים של בעלי מקצועות שונים – עורכי דין, עובדים סוציאליים, פסיכולוגים, אדריכלים, משפיעי דעת קהל ופוליטיקאים משני העמים. חשוב גם לציין את בית הספר היסודי, המשותף לילדים יהודים ופלסטינים, המתקיים לאורך השנים מאז הקמת
היישוב. חסרה לי בסרט (וגם במאמר בעיתון "הארץ", שעסק בסרט) התייחסות
למה שאפשר ללמוד מתוך ניסיוננו הצנוע בחיים משותפים של יהודים ופלסטינים, והוא, כי ניתן לחיות מתוך כבוד הדדי ושוויון, למרות הסכסוך האלים שעדיין נמשך בין שני העמים שלנו.
קבלה של כל צד את ההשתייכות הלאומית של הצד השני, שותפות ושיוויון בין בני שני הלאומים, הכרה הדדית בארץ הזאת המשותפת, והכרה בלגיטימיות של שני הנרטיבים הלאומיים שלנו - זה המסר שאנו
מנסים להקרין גם כלפי חוץ. איננו חממה "היפית" שבה אנחנו מחנכים את ילדינו בתוך חלום מנותק
מהמציאות הסובבת, אשר רק בהתבגרותם, עם יציאתם למסגרות של 51
