Page 86 - Demo
P. 86
פרק חמישי: התכתבויות בין חברים
עוד היה בקומונה, הופיע אצלנו ג'ינג'י משופם, מזרחן (אל תתנפלו עלי. גם אני קראתי ולא אהבתי את אדוארד סעיד 'אללה ירחמו') ושמו ד"ר דן שיפטן. גם דעותיו היום מקתדרת הפרופסור במרכז למדיניות אסטרטגית באונ' חיפה שוות קריאה, אבל אז הוא אמר לנו בערך כך: "אנשים צעירים, לכו ותלמדו ערבית. זה טוב לניהול רב שיח תרבותי, אם הייתם יודעים ערבית הייתם יודעים את ההבדל בין המונח 'סוּ ְלח' ובין 'סלאם'. הסוּ ְלח', או הסולחה בלשוננו, הוא ביטוי לסוף מוחלט של סכסוך, מכאן והלאה נחיה כאחים, והסלאם הוא כעין הפסקה של פעולות האיבה עם חיים של הפרדה בין הניצים". נראה לי שברשות הרבים הציבורית הישראלית וגם אצל הפלסטינים נכון להיום נאלץ לוותר על הסוּ ְלח, הרבה מדי דם רותח ברחובות ובבתי הקפה ובאוטובוסים, אז הבה נתמקד בסלאם. (ובתור המלצה במישור החיים הפרטי כדאי לכם
לנסות גם טיפה סוּ ְלח עם השכנים. לפחות נוכל לומר: "אחדים מידידי...)
... ועוד מילה טובה לפרישים ולשותפיהם לכפר נווה שלום, לדעתי ההישג הכי גדול שלהם הוא שאת הדיאלוג (הבעייתי) בין יהודים וערבים (מיהו ערבי?) הם מתרגמים לחיי היומיום המורכבים
מאין סוף פיסות תצרף (פאזל)
שבת שלום, אוהבכם אהרוני.
למיכל ויתר הקוראים הסבלניים אם נותרו כאלה - שלום!
מה שמפריע לי בפלורליזם שלך היא הסרת האחריות שאת מזכה בה את בחירתם של הנהנים מזכויות יתר כפולות ומכופלות וזוכים בדירה במחיר מגוחך, כאשר דירות אלו נבנות בשטחים הכבושים, בקרקעות שנגזלו מהפלסטינים, וזאת בזמן שלמשפחות צעירות אחרות, שעובדות
קשה לפרנסתן, אין אפשרות כזו. אני אישית אינני יכול להיות סבלן, פתוח ופלורליסטי לבחירתם זו,
86
