Page 232 - ספר חוק מס הכנסה 2021
P. 232

‫מס הכנסה | קופות גמל | תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל)‬

                                   ‫‪ 38‬ב‪ .2‬תגמולים של עמית‪-‬עצמאי שנפטר‪ ,‬מקופה עם תשואה מזערית‬

‫(א) לאחר פטירתו של עמית‪-‬עצמאי (להלן – העמית המוריש) בקופת גמל מבטיחת תשואה כמשמעותה‬
‫בתקנה ‪38‬ב‪( 1‬בתקנה זו – הקופה)‪ ,‬תעביר הקופה את הכספים שהגיעו לו כעמית‪-‬עצמאי‪ ,‬לחשבון‬

                                                                                     ‫חדש כמפורט להלן‪:‬‬

‫(‪ )1‬נודע לקופה על פטירתו של העמית המוריש ממי שזכאי לקבל את התגמולים המגיעים לו כעמית‬
‫עצמאי (להלן – הזכאי)‪ ,‬תעביר הקופה את הכספים לחשבון חדש שאינו מבטיח תשואה לפי‬
‫בחירתו של הזכאי‪ ,‬ויחולו על הכספים הוראות תקנה ‪38‬ג; לא בחר הזכאי בחשבון כאמור‬

     ‫בפסקה זו‪ ,‬תעביר הקופה את הכספים לחשבון חדש שאינו מבטיח תשואה באותה קופה;‬

‫(‪ )2‬נודע לקופה על פטירתו של העמית המוריש בטרם פנה אליה זכאי כאמור בפסקה (‪ ,)1‬תעביר‬
                        ‫הקופה את הכספים לחשבון חדש שאינו מבטיח תשואה באותה קופה‪.‬‬

                                                                                             ‫(ב) בתקנה זו –‬

‫"הכספים" – התגמולים המגיעים עמית המוריש ביום פטירתו‪ ,‬בתוספת הפרשי הצמדה ומדד וריבית‬
‫מיום פטירתו עד סוף החודש שבו נפטר‪ ,‬ומחצית הריבית מהיום הראשון שלאחר החודש שבו נפטר‬

                                      ‫ועד יום העברת התגמולים לחשבון חדש שאינו מבטיח תשואה;‬

                                ‫"ריבית" – הריבית המזערית המובטחת בחשבונו של העמית המוריש‪.‬‬

                                                                                         ‫‪38‬ג‪38 – .‬ד‪( .‬בוטלו)‪.‬‬

‫פרק שישי‪ :‬הוראות בדבר תשלומים לעמיתים‬

     ‫‪ .39‬הגבלה על תשלום מקופת חופשה‬

‫קופת גמל לחופשה תשלם לעמית את המגיע לו על פי חוק חופשה שנתית‪ ,‬תשי"א‪1951.-‬‬

     ‫‪ 39‬א‪ .‬תשלום לעמית מקופת גמל לדמי מחלה‬

‫(א) קופת גמל לדמי מחלה תשלם לעמית סכומים לכיסוי הוצאות ששילם לעובד בעד תקופת מחלה‬
‫כהגדרתה בהוראות זכאות לדמי מחלה‪ ,‬לפי הענין‪ ,‬ואשר הגיעו לעובד בשל ימי מחלה בשנה שבה‬
‫היה המעביד עמית בקופה; הנציב יפרסם בהודעה ברשומות את המסמכים שעל הקופה לקבל מאת‬

                                                        ‫העמית להוכחת קיום האמור בתקנת משנה זו‪.‬‬

‫(ב) עמית בקופת גמל לדמי מחלה יגיש לקופת הגמל‪ ,‬עד ליום ‪ 1‬באוקטובר של כל שנה‪ ,‬אישור של רואה‬
‫חשבון בטופס שיורה עליו הנציב‪ ,‬בדבר סך כל המשכורות הזכאיות לדמי מחלה ששולמו בשנה‬
‫שקדמה למועד הדיווח; רואה החשבון יאשר גם כי העמית אינו עמית בקופת גמל לדמי מחלה נוספת;‬

                                                          ‫העמית יעביר עותק מאישורים כאמור לנציב‪.‬‬

‫(ג) קופת גמל לדמי מחלה לא תקבל מעמית הפקדות בשל שנה חדשה עד שיוגשו לה האישורים כאמור‬
‫בתקנת משנה (ב)‪ ,‬בצירוף אסמכתה על משלוח עותק האישורים לנציב; לא הגיש העמית את‬

                                                                               ‫האישורים והאסמכתה –‬

‫(‪ )1‬עד יום ‪ 1‬באוקטובר של אותה שנה‪ ,‬לא יהיה העמית רשאי להפקיד כספים בקופה באותה שנה;‬

‫(‪ )2‬עד סוף אותה שנה‪ ,‬לא יהיה העמית רשאי להפקיד כספים בקופה בשנה שלאחריה‪.‬‬

‫עלה הסכום העומד לזכותו של עמית בקופה ביום שבו הגיש את האישורים כאמור בתקנת משנה (ב)‬    ‫(ד)‬
‫או בכל יום אחר שבו הפקיד כספים בקופה‪ ,‬לאחר הפחתת סכומים שגבתה הקופה לפי תקנה ‪41‬ח‪,‬‬
‫על תקרת הצבירה של העמית‪ ,‬כהגדרתה בתקנה ‪(19‬א)(‪ )4‬ביותר מ‪ ,10%-‬תחזיר הקופה לעמית את‬
‫ההפרש שבין הסכום העומד לזכותו כאמור‪ ,‬לבין תקרת הצבירה שלו (בתקנה זו – הצבירה העודפת)‪.‬‬

‫‪226‬‬
   227   228   229   230   231   232   233   234   235   236   237