Page 22 - יא חשוון אמא רחל
P. 22

‫"אם כן‪ ,‬ומה דעתו‪ ,‬נזמין עוד אוטובוס?"‪ ,‬שאל‪,‬‬       ‫בידכם פיקדון‪ ,‬והוא בוכה‪ ,‬משהו מציק לו‪ ,‬ואתן‬
                   ‫ורבינו נענה‪" :‬כן‪ ,‬לירושלים!"‪.‬‬                    ‫משוחחות‪ ,‬מועלות בפיקדון"‪...‬‬

‫"מדוע‪ ,‬הרי כבודו רגוע‪ ,‬והנוסעים הסכימו להמשיך‬     ‫פעם ישב רבינו בסעודת מצוה‪ .‬האווירה היתה‬
‫בנסיעה‪ .‬ההתכוננות בחברון בעיצומה‪ .‬איזו‬            ‫מרוממת‪ ,‬השמחה רבה‪ .‬לפתע קם ממקומו‪ ,‬עשה‬
                                                  ‫דרכו לעבר הפתח‪ .‬עקבו בתמיהה‪ .‬עצר ליד הדלת‪.‬‬
             ‫הזדמנות! למה שיתאכזבו?"‪ ,‬תמה‪.‬‬        ‫היתה שם עגלת תינוק ובה פעוט פועה‪ .‬התיישב‬
‫ורבינו הגיב‪" :‬מה אינך שומע? הילד כאן בוכה‪ ,‬רועד‬   ‫לידה‪ ,‬והחל לנדנד את העגלה‪ ,‬להשקיט את התינוק‪.‬‬
                                                   ‫מובן שמיד הגיע אבי הבן‪ ,‬נבוך‪ .‬לא שמע‪ ,‬התנצל‪.‬‬
              ‫מפחד‪ .‬מה השאלה? מיד הביתה!"‬
                                                      ‫מאפיין כל כך את רבינו‪ .‬מחייב כל כך כל אדם!‬
    ‫אמא שמחה לשמח את מי שמשמח אותה‬
                                                      ‫הבכי הטהור שהכריע את הכף של חברון‬
‫אנו צריכים להבין כי רחל אמנו‪ ,‬היא האמא של כל‬
‫יהודי ויהודיה‪ ,‬הלב שלה יוצא לראות את הצער של‬      ‫ועוד‪ ,‬סיפור נפלא‪ ,‬על הלב הרגיש והחם של‬
‫הילדים שלה‪ ,‬ויש לה כח ביד‪ ,‬בורא עולם הבטיח לה‬     ‫רבינו לקול בכי של ילד‪ ,‬שהתרחש דווקא בדרך‬
                                                  ‫מקבר רחל אמנו‪ ,‬ומכאן נוכל להגיע אל ההסבר‬
                ‫שיקבל את תפילותיה ודמעותיה‪.‬‬       ‫המפתיע שנתן רבינו לקביעתו של מרן על הסגולה‬
‫היא לא יכולה לסבול את הבכי של ילד‪ ,‬יהיה מי‬
‫שיהיה‪ .‬היא לא יכולה להמשיך ולהבליג על בכי של‬                            ‫העוצמתית של קבר רחל‪:‬‬
                                                  ‫פעם הציעו בני משפחת רבינו נסיעה בחול‬
                         ‫ילדה‪ ,‬לא משנה מי!!!!‬     ‫המועד פסח למערת המכפילה‪ .‬היה זה בעידן‬
‫היא שומעת בכי שלנו‪ ,‬של הילדים שלה‪ ,‬היא פשוט‬       ‫האינתיפאדה‪ ,‬ורבינו היסס‪ .‬חשש לנסוע למקום‬
‫משנה את המסלול‪ ...‬היא עולה לשמים וקורעת את‬        ‫סכנה‪ .‬מששמע שחברת ההסעות הבטיחה שמירה‪,‬‬
‫כל השערים‪ ,‬צועקת ובוכה ומתפללת עד שהשי"ת‬          ‫נאות‪ .‬תושבי חברון שמעו על בואו‪ ,‬כמה שמחו‪.‬‬
                                                  ‫בהתרגשות עזה והתעוררות גדולה התכוננו לבואו‪.‬‬
                           ‫שולח את הישועה!!!‬      ‫יצא אוטובוס מלא‪ ,‬באווירה מרוממת‪ .‬בדרך‪ ,‬עצרו‬
‫ומאחר שכך‪ ,‬אין שום פלא בדבר‪ ,‬שכל מי שלוקח‬
‫חלק במצוה הגדולה הזאת‪ ,‬לשמח את רחל אמנו‪,‬‬                                ‫לתפילה קצרה בקבר רחל‪.‬‬
‫שתוכל לראות את בניה הצדיקים יושבים ולומדים‬        ‫לפתע‪ ,‬בהגיעם למעלה הכפר 'חלחול'‪ ,‬נעמד פורע‬
‫ומתפללים יומם ולילה אצלה‪ ,‬שהיא מכירה לו טובה‪,‬‬     ‫אלמוני באמצע הכביש‪ ,‬ובידו אבן ענקית‪ .‬רבינו‬
‫השותפים הקבועים ששמם מוזכר יום יום לילה‬           ‫שישב קדימה הורה לנהג‪" :‬תמשיך מהר!"‪ ...‬אך‬
‫לילה בתפילות הנשגבות והנוראות של הצדיקים‬          ‫השעה נחמצה‪ ,‬והאבן יודתה וניפצה את השמשה‬
‫בקבר רחל‪ ,‬אין זה פלא שרחל אמנו דואגת שיהיה‬        ‫הקידמית‪ .‬הנוסעים נזעקו והמהומה רבתה‪ .‬אמהות‬
                                                  ‫נחרדו וילדים בכו‪ .‬תהילות לקל‪ ,‬לא נפגעו נפשות‪.‬‬
                                  ‫להם רק טוב‪.‬‬     ‫האוטובוס עצר בקצה דרך בית לחם‪ .‬בעל החברה‬
‫הילדים שלי בוכים אתי? אני אבכה עבורם!‬             ‫הציעה אוטובוס חילופי‪ ,‬מוגן ירי‪ ,‬והנוסעים שמחו‬
‫הילדים שלי שדואגים לי? אני אדאג עבורם! אתם‬        ‫להצעה‪ .‬אחיין רבינו מיהר ושאל‪" :‬כבודו פחד?"‬
‫שבזכותכם איני יושבת בודדה בצערי? אני אדאג‬         ‫וענהו‪" :‬לא"‪ .‬המשיך ושאל‪" :‬ואם נמשיך לחברון‪,‬‬
‫להסיר את הבדידות והצער ממכם! אתם משפיעים‬
‫לי מזמורי תהלים ודפי גמרא? אני אשפיע לכם נחת‬                                       ‫כבודו יפחד?"‬
‫בריאות שמחה ואושר! הם משמחים אותי? אני‬            ‫וענה‪" :‬לא פחדתי‪ ,‬ולא אפחד!"‪ .‬ה' הוא האלוקים‪,‬‬

                               ‫אשמח אותם!!!‬                                       ‫אין עוד מלבדו!‬
‫אשרי מי שזוכה!   ■‬

                                                  ‫‪22‬‬
   17   18   19   20   21   22   23   24   25   26   27