Page 47 - יא חשוון אמא רחל
P. 47

‫נרצחו‪ .‬משמלת הכלה שלה הכינו פרוכת לקבר‬        ‫את ילדיה מאחרים‪ ,‬מתייגעים ולא מגיעים‪ .‬מה‬
‫רחל ועליה כתוב "הכלה הנצחית"‪ .‬כלה לנצח‪,‬‬       ‫כבר יכולה אם זקנה לעשות בעבור ילדיה אלו‬
‫ולעולם לא תבוא בברית הנישואין‪ .‬כמו רחל‪,‬‬       ‫בדרכם הארוכה? קודם כול ‪,‬לבכות איתם; אבל‪,‬‬
                                              ‫ובעיקר‪ ,‬לשרש מתוכם את התחושה שהם‬
                             ‫כלת הכמעט‪.‬‬
‫רחל – אם כל המאחרות‪ ,‬כל אלה שנתקעו‬                                 ‫אחרים ‪,‬בודדים כל כך ‪.‬‬
‫"בדרך"‪ ,‬אלה החשות שלא הגיע להן להגיע‪.‬‬         ‫וזה בדיוק מה שעושה אמא רחל‪ :‬ראשית‪ ,‬היא‬
‫סיפור חייה הפך אותה לאמא היחידה מתוך‬          ‫ְמ ַבָּכה ַעל ָּב ֶני ָה‪" .‬על "במשמעות ִ" ִעם"‪ .‬במדרש‬
‫ארבע האמהות שאינה קבורה במערת המכפלה‪,‬‬         ‫מתואר כיצד יוסף‪ ,‬ברדתו מצרימה‪ ,‬נעצר‬
‫"סוף הדרך"‪ ,‬אלא בדרך עצמה‪ .‬ולכן היא האמא‬      ‫לבכות ליד קברה של אמו ושומע את קולה‬
‫הנגישה ביותר‪ .‬פלא שאלפים נוהרים (נוהרות‪,‬‬
                                                                     ‫המנחם בוקע משם‪.‬‬
                        ‫בעיקר) לקבר רחל?‬      ‫בהמשך גם עם ישראל‪ ,‬בדרכו לגלּות‪ ,‬עובר‬
‫אין מקום צער גדול מקברה‪ .‬ועל התפילה שלה‬       ‫בקבר רחל ורחל יוצאת על קברה ובוכה עמם‪.‬‬
                                              ‫רחל יודעת שהקב"ה‪ ,‬בראותו אם ובנים בוכים‬
                        ‫– פשוט אי אפשר!‬       ‫יחדיו ‪",‬לא ייקח האם על הבנים‪ּ ִ ".‬ב ְָכ ָיּה של‬
‫ואלו דבריו הנפלאים של המהר"ל‪ :‬ולפיכך‬          ‫רחל עם בניה ובנותיה‪ ,‬הוא אחד התמרורים‬
‫נקברה רחל בדרך‪ ,‬שאם היתה נקברת במערה‪,‬‬         ‫המסמנים תקווה‪ ,‬מובילים לאחריתה של הדרך‬
‫לא היה אצל ישראל שהם בגלות שלהם‪ ,‬כוח‬          ‫הארוכה ‪ִ ".‬היא ַעד ַהּיֹום ַמֶּצ ֶבת ְקבּוָר ָתּה ֶׁשל ָר ֵחל‬
‫המקבץ והמאחד אותם‪ ...‬ולכן רחל‪ ,‬שנקברה‬
‫בדרך‪ ,‬מבקשת רחמים עד שיהיו ישראל‬                              ‫" – עד יום שתבוא בו גאולה‪.‬‬
‫מקובצים לגמרי‪ .‬ואם לא נקברה רחל‪ ,‬שהיא‬         ‫ואולם‪ ,‬הנחמה האמיתית בקברה של אמא רחל‬
‫עקרת הבית המקבץ את ישראל‪ ,‬בדרך‪ ,‬כבר‬           ‫היא ההבנה שאנחנו לא לבד‪ .‬בנים ובנות רבים‬
‫נחלקו ישראל חס וחלילה ולא היה אצלם עוד‬        ‫כל כך הולכים איתנו בדרך הארוכה הזו‪ .‬מאחרים‬
                                              ‫איתנו‪ .‬אמא רחל יודעת בתבונתה שאת בניה‬
             ‫כוח מקבץ ומאסף את ישראל‪...‬‬       ‫המפורדים בדעותיהם ‪,‬כשכל אחד שייך ל"זרם"‬
‫אברהם אבינו בפרשתנו‪ ,‬רואה "בירה דולקת"‪.‬‬       ‫אחר‪ ,‬יאחד רק הזרם האדיר של העולים לקברה‬
‫ה"שפת אמת" בפירוש נפלא מסביר שאברהם‬           ‫לבכות לה ביום פטירתה‪ .‬רק ריבוי המאחרים‬
‫אינו מבין מדוע העולם נראה כהמוני אנשים‬        ‫יוכיח לנו שאיננו אחרים זה לזה‪ ,‬שכולנו‬
‫הדולקים (רודפים) אחרי היעד ואינם משיגים‬       ‫מחפשים מקום אימהי‪ ,‬מחפשים להתרפק‬
‫אותו לעולם! הקב"ה מסביר לו‪ ,‬שרק כשירדפו‬       ‫בחיקה‪ ,‬להרגיש שייכים אליה‪ .‬הזרם הזה מגלה‬
‫כולם אחר תקוותם וגאולתם‪ ,‬ימצאו עצמם‬           ‫לכל אחד ואחת מאיתנו איך אנו גם שייכים זה‬
‫מאוחדים במטרה משותפת‪ :‬הרצון להתקרב‬
‫למנהיג הבירה‪ ,‬הקב"ה‪ ,‬וממילא יתקרבו גם זה‬              ‫לזה‪ ,‬מפני שכולנו בני אם אחת אנחנו ‪.‬‬
                                              ‫הלב נשבר למראה הפרוכת העשויה משמלת‬
                                    ‫לזה ‪.‬‬     ‫הכלה של נאוה אפלבאום‪ ,‬ה' ייקום דמה‪ .‬ערב‬
‫אל תבכי‪ ,‬אמא‪ .‬אנחנו בדרך אלייך‪ ,‬ובדרך‬         ‫חתונתה לאחר ההכנות האחרונות בטהרה‬
‫נפגוש זו את זו‪ ,‬מאחרות כולנו כל כך‪ ,‬בוכות זו‬  ‫ובשמחה היא מגיעה להיפגש עם אביה ולאכול‬
                                              ‫משהו‪ .‬מחבל מתאבד הגיע לשם‪ ,‬ונאוה ואביה‬
                       ‫לצדה של זו‪ ,‬אחיות ‪.‬‬
   42   43   44   45   46   47   48   49   50   51   52