Page 30 - מושב ילדותי.indd
P. 30
טעם בחיים עד שבסוף חייה היא סירבה לאכול .אני כאחות במקצועי ידעתי שזה לא מבשר
טובות ושהמצב שלה מתדרדר לכן גם ניסיתי בכל כוחי להאכיל אותה למרות סירובה בתוקף
בטענה שאין לה צורך יותר באוכל .אני מצאתי את עצמי כועסת על אמי ומכריחה אותה לאכול
למרות התנגדותה הנחרצת וזה גרם לי חרטה גדולה על כך שלא כיבדתי את רצונה .אני מבקשת
ממך סליחה אימא ,אם הכאבתי לך בזמן שרציתי לעזור לך ובזמן שטיפלתי בך ,ובכל סיטואציה
אחרת תמיד רציתי מאוד לעזור לך ולהקל מעלייך את המצב הקשה שבו היית נתונה .עד היום
אני זוכרת איך אבא היה אומר לך בערב שבת ליד שולחן השבת ,שכל מה שנאמר בתפילה הזו,
נאמר עלייך וקרא לך בשם חיבה .אבא העריץ אותך על אישיותך הטובה והרגישות החזקה
והאמתית שלך.
כולנו זכינו לראות את האהבה וההערכה הגדולה שהייתה ביניהם ואת האהבה האמיתית
והנצחית שהייתה ביניהם .בחייהם ובמותם ,ברגעים האחרונים שלה אימא קראה לאבא בשמו
ודיברה אליו כמו בחייה למרות שהיא הייתה מחוסרת הכרה וכך הבנו שהם כבר יחד במקום
שכולו טוב בגן עדן! מנוחתם בגן עדן אמן.
המושב התפתח עם הזמן ומצב המשק עבר שנוי והתקדמות .אבא קנה טרקטור כתום גבוה
ויפה ,שמחנו כולנו האחים על כך מאוד ,טיפסנו עליו בשמחה ,אבל לא חשבנו שהטרקטור בא
להחליף את מקומה של סוסתנו ורדה ,אבא הודיע לנו הילדים שצריך למכור את הסוסה היקרה
שלנו למשהו זר שלא גר במושב מאחר והטרקטור שאבא קנה למשק יעשה את העבודה של
הסוסה וגם אמר שהסוסה תימכר במחיר טוב וזה יעזור לאבא לשלם עבור הטרקטור .קבלנו את
הדבר הזה בכאב לב ובצער רב שנצטרך להיפרד מסוסתנו האהובה .היא כמו אחת מהמשפחה,
הרגשנו אותה .היא הייתה בגילינו וגדלה איתנו כעשרים שנה .הפרידה מהסוסה הלבנה ורדה
זכורה לכולנו במשפחה כאירוע עצוב מאוד ,היה לנו קשה לקום בבוקר ולא לראות אותה במשק
שלנו .במקומה עמד טרקטור כתום גבוה ,ודומם ללא חיות ונשמה ,כאן הרגשנו את הקושי של
הקדמה במושב ,ראינו יותר מכוניות וטרקטורים בכבישים שגרמו לרעש גדול במיוחד בערבים,
דבר ששיבש לנו את השקט והפסטורליות שהייתה.