Page 14 - My FlipBook
P. 14
גיליון מס' )10( 2247עמ' 14 12.6.2020 כ' סיון תש"פ
תקופת הקורונה – התנדבות? השלמה לקראת אור דובז'ינסקי
בגרויות? שיעורי נהיגה? עבודה? גיבושים
חוויות מהילדות בקיבוץ
לצבא? שזכור לך במיוחד?
תקופה מעולה בשבילי ,ממש נהניתי .היה חופש,
פחות אחריות ,בלי לחץ מהלימודים .הכל עבר יותר כשהיינו קטנים ,אני לא
ב ,EASY-היה זמן להכל .יצא לי לעבוד המון בענפי ממש זוכר באיזה גיל,
הקיבוץ ,השלמתי עבודות לבית הספר והרבה נהגנו לשחק בשכונה יחד
עם הגדולים במשחקי
מנוחה ואימוני כושר .הייתה לי שגרה מבורכת. תופסת ,דגל וכד'.
לאן פניך מועדות -שנת שירות ,גיוס לצבא, המשחקים בחוץ יחד עם
עתודה אקדמאית ,מכינה קדם צבאית? חששות כולם ,זכורים לי כחוויה
לקראת הצבא? מיונים ליחידה כלשהי? שאיפות
טובה.
לתפקיד? זיכרונות מ"יחדיו"?
אני יוצא למכינה קדם צבאית בשם "רעות" בקיבוץ אני זוכר שהייתי מפריע למורות ובגלל זה הוציאו
יחיעם .זו מכינה חצי שנתית .ראיתי איך המכינה אותי לא מעט מהשיעורים .הייתי ברדקיסט .בכיתה
השפיע מאד לטובה על אח שלי וזה עזר לי ג' אפילו נענשתי .נעמה נתנה לי עונש ,ובמשך
בהחלטה .כל החיים שלי הייתי בקיבוץ עם אותם תקופה לא קצרה ,כשכולם שחקו בהפסקה הייתי
אנשים ,די הומוגני .המכינה היא סוג של ניסיון צריך לשבת על הספסל ליד חדר המורים .אני זוכר
וחוויות לפני הצבא .לצאת למקום אחר ולהכיר שכל החברים באו אליי ,כך שבסוף זו הייתה חוויה
אנשים שונים .החיים מחוץ לקיבוץ כחלק מרצון טובה ולא ממש עונש.
איך היה המעבר לחטיבה/תיכון איזו מגמה
להשתנות ולהתבגר.
אני שואף לתפקיד קרבי ,שירות משמעותי .אני בחרת?
עזיבת יחדיו זכורה לי כרגע עצוב ,נפרדתי מכל
רוצה להגיע ליחידה מובחרת. החברים שלי מנירית .המעבר היה קשה ומלחיץ,
המעבר לחדר משלך? נורא דאגנו איך נסתדר שם בביה"ס של הגדולים.
היינו מושפעים מסרטים על תיכונים אמריקניים
מחכה לזה מאד .רוצה כבר מקום שהוא שלי, וממש פחדנו .לא ידענו לקראת מה אנחנו הולכים.
להיות אחראי על עצמי. מדי פעם שאנו נזכרים בזה צוחקים על כל
חלומות? לימודים? טיול אחרי צבא ? המחשבות המטופשות האלה.
אין לי תכניות מסוימות מוגדרות לעתיד .אני לא אני בחרתי להרחיב לימודים במקצועות סייבר-
רוצה גם לקבוע .אני הולך לקראת שנים מחשבים ופיזיקה .אני מרוצה מאד מהבחירה שלי.
משמעותיות שככל הנראה ישנו את החשיבה היו לימודים מעניינים ומאתגרים .יש הרבה מגמות
והמבט שלי על העולם .אני רוצה להתמקד בכאן שהייתי שמח ללמוד אבל אפשר לבחור רק 2
ועכשיו ,במשימות שלפניי ולא חושב רחוק כל כך. מקצועות .אני נמשך יותר לכיוון ריאלי-מדעי ופחות
תמר עמיאל להומני.
עד כמה חשוב לשמור על המסורת בנעורים
נולדתי ברעננה ,שם גרנו (צוות הדרכה ,חנוכיאדה ,פורימון ,שובילד,
עד גיל ,6אז עברנו
לקיבוץ והתחלתי ללמוד מחנ"ק ,רפסודיה וכו') ,בעד ונגד מועדון?
ביחדיו .כשנולדתי גילו לי אני בתחושה שעלולה לצוץ בעיה בשנים הבאות.
מחלה גנטית ,שחלק כיום ,ברוב המפעלים האחריות היא עלינו השכבה
ממנה זה אפילפסיה. הבוגרת ולא מגיעה עזרה מלמטה .אין מתנדבים.
בגלל המחלה ,כשהייתי לדעתי חשוב לשמור על המסורת ,ועוד יותר חשוב
ילדה ,ביקרתי הרבה שהנוער הצעיר מאיתנו יבוא לתרום ,לתת יד
בבתי חולים ומרפאות שונות .הגעתי לקיבוץ בגיל ולעזור .אולי רק כשנצא מהנעורים הם ירגישו
מאוחר יחסית ולא היה קל להשתלב עם בני
הכיתה ,שהיו קבוצה די סגורה ומגובשת .מכיתה בצורך ובאחריות להיות מובילים.
ח' אני לומדת ומתגוררת בפנימיית נווה צאלים מבין כל הפרויקטים ,לדעתי "השובילד" חייב
ברמות השבים .במסגרת הפנימיה ,עברתי יחד עם להימשך .זה אירוע מגבש וחוויה טובה וכיפית לכל
נערים בוגרים נוספים לגור בדירה בכפר סבא ,שם
אנחנו די עצמאיים .אני מצפה מאוד לקבל חדר הנעורים.
בקיבוץ ,שתהיה לי פינה פרטית ועצמאית משלי. המועדון שלנו ברמה גבוהה ,אבל לטעמי הפיצול
בגלל האפילפסיה אני לא מתגייסת לצבא ועדיין לחדרים לפעמים מונע גיבוש ואיחוד( ,יש יותר מדי
מתבלטת אם להתנדב לשירות לאומי או להתחיל חדרים במקום אופן ספייס גדול) ,הצורה משפיעה
ללמוד. על האווירה.
