Page 19 - My FlipBook
P. 19
גיליון מס' )10( 2247עמ' 19 12.6.2020 כ' סיון תש"פ
לצערי הקורונה עצרה לי את שיעורי הנהיגה וגם איך היה המעבר לחטיבה/תיכון? איזו מגמה
נדחה לי הגיבוש לחובלים למועד מאוחר. בחרת?
כמובן שדאגתי לשמור על קשר טלפוני עם סבתא, ממש חששתי ,לעבור מ"החממה" של יחדיו2 ,
וסבא וסבתא. כיתות קטנות יחסית לשכבה של 8כיתות ז' – היה
מלחיץ .התיכוניסטים הלחיצו גם כן ,הם נראו לי
לאן פניך מועדות -שנת שירות ,גיוס לצבא, ענקיים .הפחיד אותי הגודל של בית הספר ,פחדתי
עתודה אקדמאית ,מכינה קדם צבאית? חששות
לקראת הצבא? מיונים ליחידה כלשהי? שאיפות שאלך לאיבוד ,להיבלע בתוך ההמון.
בחרתי להרחיב לימודים בפסיכולוגיה-סוציולוגיה
לתפקיד? וערבית .אני מרוצה מהבחירה שלי .בתחילת י' עוד
אני הולכת לשנת שירות בכפר נוער חקלאי כנות. קצת הצטערתי שלא ניגשתי לאודישן של מגמת
הייתה לי התלבטות ,כי התקבלתי גם למכינה קדם
צבאית .שתי האפשרויות מדהימות" ,צרות של תיאטרון אבל זה חלף.
עשירים" אני יודעת ,אבל בכל זאת הייתה דילמה. עד כמה חשוב לשמור על המסורת בנעורים
אחרי התייעצות עם הרבה אנשים ולא מעט (צוות הדרכה ,חנוכיאדה ,פורימון ,שובילד,
מחשבות החלטתי לוותר על המכינה וללכת לשנת
שירות .המטרה שלי בשנה הזו היא להתנדב מחנ"ק ,רפסודיה וכו') ,בעד ונגד מועדון?
ולהשפיע ,וכפר נוער עונה על הציפיות שלי. יש הרבה דברים שחשוב להמשיך .אלו
הפרויקטים ,האירועים שמעצבים אותנו כנעורים.
במכינה נראה לי שיותר אקבל מאשר לתת. מחנה הקיץ זה "הדגל" ,הסמל של הנעורים .גם
החשש העיקרי שלי מהשירות הצבאי שבסוף "צוות ההדרכה" זה פרויקט חשוב .אני התחלתי
אשובץ בתפקיד שבו לא אממש את הפוטנציאל. להדריך בכיתה ט' ועד היום ,כשהשנה אני מדריכה
אני לא מגיעה לזה סתם כדי להעביר את הזמן, יחד עם יונתן את שכבת בר המצווה .חבל
חשוב לי לתרום כמה שיותר .מפחיד אותי שארגיש שהקורונה שבשה לנו את התכניות .ההדרכה
פספוס אם לא אתקבל לתפקיד המתאים .שואפת תורמת לך באופן אישי בכל מיני רמות .זה נותן לך
כלים לחיים ,ללמוד לקחת אחריות ,ביטחון מול
לקרבי וכרגע "פוזלת" לכיוון תפקידים בחיל הים.
המעבר לחדר משלך? קהל ,זה תורם לעיצוב האישיות שלך.
אני זוכרת בתור חניכה במחנה קיץ ,הסתכלתי על
אמן! יש משהו מיוחד בלהתחיל את החיים עם המדריכים וידעתי שגם אני רוצה להיות שם
מקום משלך .תחושה שאת בוגרת יותר ויכולה כשאהיה גדולה .כשהגעתי לזה בעצמי זו תחושה
לעצב את המקום איך שמתחשק לך .אני באופן של סיפוק .בנוסף המפגש עם החניכים בקיבוץ,
אישי אסירת תודה על קבלת הדירה .זו פריווילגיה
ענקית שיש לנו בקיבוץ .העובדה שלא משלמים לקבל מהם פידבק והערכה מרגש מאד.
שכ"ד בזמן שנת שירות ושירות סדיר – לא מובן כמו כן ,האחריות על טקס רבין (בכיתה י' ו-י"א),
זה משהו שלקחתי על עצמי ואני מאד גאה ושמחה
מאליו.
חלומות? לימודים? טיול אחרי צבא? על זה.
חולמת רחוק ,טיול בניו זילנד ,או דרום אמריקה. המועדון ,זה מקום בילוי ,זה "הבית שלנו" ,בו אנחנו
נכון להיום המשיכה שלי היא בכיוון של לימודים מכינים פעולות ואת כל הפרויקטים והאירועים
בתחומי טבע ובעלי חיים :זאולוגיה ,וטרינריה, לקהילה .כאן נערכים המפגשים של צוות הדרכה,
מדעי הים או ביולוגיה .אבל הכל עוד יכול וגם משמש למגורים בשבוע "השובילד" .כדי
להשתנות. שיהיה נעורים חייב להיות מועדון נעורים!
תקופת הקורונה – התנדבות? השלמה לקראת
**************************************************** בגרויות? שיעורי נהיגה? עבודה? גיבושים
לכל היודבתניקים ,שיהיה לכם בהצלחה. לצבא?
עבדתי במהלך התקופה בקטיף באבוקדו ,בתחמיץ
"יש לך שכל בראש ,יש לך רגליים בתוך ברפת ובעיקר במסכות של דורם .העבודה בדורם
הייתה חריגה שאלמלא הקורונה כנראה לא הייתי
הנעליים ,אתה יכול לכוון את עצמך לכל עושה .נסעתי להתנדב גם בקטיף אשכוליות
בעזרה לחקלאי בשרון ,וגם בחלוקת מזון לנזקקים
כיוון שתבחר" .
ברעננה.
(דר' סוס) די הסתדרתי עם הלימודים בזום ,כמובן שזה לא
תחליף לקשר ישיר מול המורה בכיתה .יכולתי
לשלוט על סדר היום שלי ,והשתדלתי לא ללכת
לישון מאוחר מדי .ניצלתי את הזמן לאימוני כושר.
היה לי ממש נוח בתקופה הזו ונראה לי שניצלתי
את הזמן לטובה .אפילו התחלתי לעשות יוגה!!
