Page 24 - My FlipBook

‫גיליון מס' ‪ )10( 2247‬עמ' ‪24‬‬ ‫‪12.6.2020‬‬ ‫כ' סיון תש"פ‬

‫מה זה אומר לעשות את הבגרות לבד?‬ ‫זה לא כמו היום שיש לך בתי ספר שונים‪,‬‬
‫זה אומר שהכל היה לגמרי לבד‪ .‬ישבתי ולמדתי‬ ‫שמותאמים לכל צורך‪ .‬בזמנו לא היה את זה‪.‬‬
‫מספרים‪ ,‬לבד‪ ,‬בבית‪ ,‬ללא מורה‪ ,‬ללא האווירה‬ ‫בגבעת חיים היו ילדים שחוו קשיי למידה‪ ,‬כמו‬
‫שיש בכיתה שממוקדת לבגרות‪ .‬גם למבחנים‬ ‫דיסלקציה או בעיות קשב וריכוז‪ ,‬וגם ילדים עם‬
‫הייתי צריכה לנסוע לבד‪ ,‬לחיפה‪ ,‬ולעשות אותם‬ ‫בעיות רגשיות‪ .‬היו ילדים עם אוטיזם‪ ,‬וילדים עם‬
‫שם‪ ,‬כשאני מרגישה מנותקת ולא קשורה‪.‬‬ ‫תסמונת דאון‪ ,‬וגם כאלו שבאים מרקע משפחתי‬
‫ובשלב מסוים‪ ,‬לאחר כמה בחינות החלטתי‬ ‫קשה ולא יכולים להישאר בבית וצריכים משפחות‬

‫לוותר‪.‬‬ ‫אומנה‪.‬‬
‫ובסופו של דבר התחלת ללמוד באוניברסיטה‬ ‫זו בעצם הסיבה שאת הגעת לשם?‬
‫בגיל ‪ 38‬החלטתי שהגיע הזמן שלי ללמוד‬
‫ולעשות תואר‪ ,‬והתחלתי ללמוד באוניברסיטה‬ ‫אני הגעתי לשם כי לא הצלחתי להביא את‬
‫הפתוחה‪ .‬אז גם פגשתי את מיכל שהייתה‬ ‫היכולות שלי ביחדיו‪ ,‬בגלל בעיות רגשיות כאלה‬
‫אחראית על ההשכלה הגבוהה‪ .‬מיכל מאוד‬ ‫ואחרות‪ ,‬שנבעו מהקשיים שהיו לי בבית וליוו‬
‫עודדה אותי ללמוד‪ .‬היא הייתה מקסימה‪ .‬עד‬ ‫אותי‪ .‬כנראה נוצרו פערים ובאיזשהו מקום לא‬
‫התאמתי לשיטת הלימוד ביחדיו‪ ,‬והם חיפשו‬
‫היום היא כל פעם מתעניינת‪.‬‬
‫ואיך היה?‬ ‫עבורי מענה אחר‪.‬‬
‫איך היה המפגש הזה עם אוכלוסיית תלמידים‬
‫הלימודים היו נהדרים‪ .‬לקחתי כמה קורסים‬
‫מעניינים בתחום החינוך‪ ,‬ומאוד נהניתי‪ .‬אבל זה‬ ‫כזו?‬
‫גם היה מאוד קשה‪ .‬עבדתי בשתי משרות‪ ,‬הייתי‬
‫הייתי בהלם מאוד מאוד גדול‪ ,‬אבל מהר מאוד‬
‫אמא לארבעה ילדים‪ .‬אז לקחתי הפסקה‪.‬‬ ‫אתה קולט מי דומה לך ומי קצת יותר שונה‪ .‬כך‬
‫את חושבת שהשאלה הזו של מיכל‪ ,‬וזה שעוד‬ ‫שמצאתי את עצמי מוקפת באנשים שדומים לי‬
‫פעם שמת על השולחן את החלום שלך‬ ‫במאפיינים‪ ,‬ואז הייתה לי הרגשה של "צרת רבים‬
‫‪ -‬נחמת טיפשים"‪ ,‬כי אתה אומר‪ :‬טוב‪ ,‬אני לא‬
‫להשלים את התואר‪ ,‬ייתן לך פוש?‬ ‫לבד פה‪ ,‬ויש עוד אנשים שלא מבינים למה הם‬
‫בהחלט‪ .‬בטוח‪ .‬אני לא ויתרתי על החלום הזה‪.‬‬ ‫כאן‪ ,‬ויום בהיר אחד מצאו את עצמם פה כי ככה‬
‫אני עוד אגשים אותו‪ .‬זה שמיכל זכרה אותי‪ ,‬ואת‬ ‫החליטו‪ ,‬ועכשיו איך אנחנו ממנפים את זה ואיך‬
‫הרצון שלי ללמוד‪ ,‬זה סוג של ‪ .wake-up call‬אני‬
‫זוכרת שהתלבטתי‪ ,‬והיא עודדה אותי להתחיל‬ ‫אנחנו הופכים את החיסרון ליתרון‪.‬‬
‫כדי שלא אפספס את המומנטום‪ .‬וגם הקיבוץ‬ ‫אולי "צרת רבים – חצי נחמה"?‬
‫הלך לקראתי‪ ,‬וכשראו שאני מתקרבת לגיל‬
‫ארבעים‪ ,‬ושלא אצליח להשלים את הלימודים‪,‬‬ ‫גם זה נכון‪ .‬היו מתוך הקיבוץ שלנו המון חבר'ה‬
‫הם שילמו את כל שכר הלימוד‪ ,‬ועכשיו יש לי שם‬ ‫טובים שלמדו בגבעת חיים‪ ,‬ואז כשעשיתי לעצמי‬
‫אפשרות להמשיך ללמוד על חשבון מה ששולם‪.‬‬ ‫את הסקירה הזו ועברתי על השמות שלומדים או‬
‫למדו בגבעת חיים‪ ,‬אמרתי לעצמי‪ :‬כל אלו‬
‫קדימה‪ .‬יש לך קרדיט‬ ‫לומדים פה וגם אני לומדת פה‪ ,‬אז כנראה זה לא‬
‫כן‪ .‬בהחלט‪ .‬הילדים גדלו‪ ,‬אז יכול להיות שבשנה‬ ‫שמשהו איתי לא בסדר‪ .‬זה דיבור כזה שעשיתי‬

‫הבאה‪ .‬אני שוקלת בחיוב‪.‬‬ ‫עם עצמי‪.‬‬
‫נהדר! אני אוהב לסיים בנימה אופטימית‪ .‬אז‬ ‫אז אם לחזור לשאלה של מיכל ‪ -‬איך זה ללמוד‬

‫את מי את בוחרת שיהיה המרואיין הבא?‬ ‫בבית ספר מיוחד?‬
‫ניסיתי לחשוב מי מהקיבוץ מסקרן אותי‪ ,‬מי‬
‫מעורר בי השראה‪ ,‬ואחרי שהתלבטתי ארוכות‪,‬‬ ‫הרגשתי שם בסדר גמור‪ .‬הייתה לי מחנכת הכי‬
‫בין המון אפשרויות‪ ,‬בחרתי באורי מרגלית‪ .‬אני‬ ‫מדהימה בעולם שראתה אותי והאמינה בי‪.‬‬
‫זוכרת אותו בתפקיד הציבורי‪ ,‬כאדם שנעים‬ ‫המשפט הזה‪ ,‬שילד צריך רק מבוגר אחד שיאמין‬
‫לפנות אליו‪ ,‬שיודע להקשיב‪ ,‬לשמור על‬ ‫בו‪ ,‬זה ממש זה‪ .‬היא ממש האמינה בי ונתנה לי‬
‫השראה לכל החיים‪ .‬אני זוכרת שבכיתה י"א‪,‬‬
‫דיסקרטיות‪ ,‬ואשמח לדעת עליו יותר‪.‬‬ ‫כשבני הכיתה שלי מהקיבוץ התחילו לעשות‬
‫יופי‪ .‬תודה על השיחה‪.‬‬ ‫בגרות‪ ,‬החלטתי שאני גם רוצה‪ ,‬אבל זה לא היה‬
‫תודה לך‪ ,‬שבת שלום!‬ ‫מקובל שם‪ ,‬כי זה לא היה בית ספר שמתעסק‬
‫עם בגרויות‪ .‬אבל המורה הזאת ראתה את הרצון‬
‫* תודה לאייל אושרי על הסיוע‬ ‫שהיה לי‪ ,‬ותמכה בי כדי שאוכל ללמוד לבגרות‬
‫בעריכת המדור‪.‬‬ ‫לבד‪ .‬ובאמת עשיתי בגרות בכמה מקצועות לבד‪,‬‬

‫בעצמי‪.‬‬