Page 25 - My FlipBook
P. 25
עודד (זינגרמן) רון ז"ל
עודד בנם של צילה ומשה זינגרמן ואחיהם של שרה ומולי
זינגרמן ,נולד בדצמבר .1940סיים את לימודי התיכון
ברמת הכובש .בשנת 1959התגייס לצנחנים
ושרת כמ"כ ולאחר מכן מדריך בבית הספר לצניחה,
שם הכיר את אילנה זאבי ששרתה כקצינה והם נישאו
בשנת .1962לאחר נישואיהם ,שרתו בשנת שרות
בקיבוץ אייל ,שם ניהל עודד את ענף השלחין.
כשחזרו לקיבוץ ,עבד עודד בשלחין ובהמשך במסגריה,
כבר אז הצטיין בידי הזהב שלו ,והיה שותף לבניית
חממת הוורדים הגדולה.
בשנת 1963נולד בנם הבכור רז ובשנת 1967נולד בנם
הצעיר יקי .בשנת ,1969עזבו אילנה ועודד את הקיבוץ
לחולון שם התגוררו כ 23 -שנים שלאחריהם בנה עודד
את ביתו (כמעט במו ידיו) ,בישוב הקהילתי "החדש",
כרמי יוסף ולאחר מספר שנים עברו לעיר המתפתחת
"מודיעין".
עודד עבד בתעשייה האווירית ,למד תעשייה וניהול ולאחר מכן ניהל את מחלקת הייצור של
מפעל קרגל .בהמשך נקרא ע"י בית הספר לצניחה לתקופת שרות בקבע כמנהל האחזקה של
מתקני האימונים .כשהשתחרר ,נתמנה כמנהל "היפרשוק תנובה" בחולון וברמלה.
עודד לא היה איש של מילים אלא של מעשים והיה קשוב ומסייע לכל בקשת עזרה .היה בעל
ידי זהב והפליא בציורים ועבודות יד אחרות .מילא את מקומם של מרבית בעלי המלאכה
בתיקוני כל מכשירי החשמל ועבודות האחזקה בביתו ובבתי ילדיו.
לאילנה ועודד נולדו 6נכדים מוכשרים להפליא שהיו מקור לגאוותו ואהבתו.
מחלתו תקפה אותו בגיל צעיר יחסית ( ,)71וכילתה אותו אט אט.
ב 15 -החודשים האחרונים עודד "חזר הביתה" לרמת הכובש ושהה "בבית הדר" תחת
השגחתם ,וטיפולם המסור ,האוהב והמחבק של הצוות הנהדר של המקום.
יהי זכרו ברוך.
אבא,
לפני 24שעות לא היה לי מושג מה אני אומר לך ועליך במילות הפרידה שלי ממך ...ניסיתי
להיזכר את אשר שמעתי בשנים האחרונות בהספדים של חברים טובים שנפרדו מהוריהם .אחד
סיפר על מהנדס טילים שהעיף לוויינים לשמים ואחר על אביו שהיה סוכן מוסד ממש 007
אמיתי .חשבתי לעצמי שלאבות הללו היה סולם מגיע כמעט עד שמים ואבא שלי היה הרי
אחר.
ואז לפתע זה התפרץ ממני כמו במשיכת קולמוס אחת.
אבא שלי היה פאזל המורכב מחתיכות קטנות .חלקי הפאזל על אף היותם קטני מידות היוו
עבורי חוויה נעימה ומרנינה.
אני אעלה מזיכרוני ואספר בקצרה על חלק מהחוויות הללו בסדר כרונולוגי הפוך.
אני זוכר בשנה ו change-האחרונים את הביקורים הדו שבועיים שלי בבית הדר.
אני זוכר היטב את הטיולים המשותפים בשבילים המקסימים של קיבוץ רמת הכובש
(שלהערכתי למרות שמעולם לא אמרת לי זאת מפורשות היה מיום בואך לעולם עד יום
הסתלקותך ה "-בית" שלך ב -ה' הידיעה).
אני זוכר אותנו ישובים על הספסלים לאורך שדרת הפיקוסים היפיפייה שבקיבוץ .אני זוכר
אותך מתענג על ארטיק "מגנום" תוך כדי שאני מראה לך תמונות של בני המשפחה ומדווח לך
על מעלליהם.
אני זוכר את הישיבה המשותפת במרפסת של בית הדר והפתרון "יחד" (במרכאות כפולות
ומכופלות) של תשבצי סודוקו שכל כך אהבת .אני פתרתי את התשבץ בקול רם ואתה עקבת
בעניין רב מאוד אחר הרציונל שבפתרון ונהנית לראות כיצד המשבצות מתמלאות אט אט.
אני זוכר את בני המשפחה בקיבוץ ...מולי ,שרה'לה ,שלומית ואסנת לא מוותרים עליך ובאים
לבקר ממש כל שבוע .המפגשים המשפחתיים האלה מילאו אותי ואותך בשמחה גדולה.
גיליון מס' )10( 2247עמ' 25 12.6.2020 כ' סיון תש"פ
