Page 104 - מסע חיי - אברהם נקש
P. 104
| 104אברהם נקש
"במקרה ותשובתך היא שלילית אין צורך להתקשר או לשלוח מכתב תשובה ,במקרה
של תשובה חיובית אתה מגיע לפה ,בינתיים חכה אני נכנס למשרד להביא טפסים
שתמלא אותם רק במקרה ותשובתך חיובית".
"משה" נכנס למשרד כשלוש דקות וחוזר עם 15דפים של שאלון בתוך מעטפה.
"לא לשלוח את השאלון בדואר אלא לבוא אתו" .נפרדתי ממנו לשלום
וחזרתי הביתה.
כל הדרך לאשקלון ,אני חושב למה בחרו בי? מה מיוחד בי? מסתכל על
השאלון ורואה כמה שאלות על כל המשפחה ,חברים ,עם כל פרטיהם שאלתי את
עצמי" :איך ,למה אני צריך את זה"? באוטובוס חשבתי רבות ,מדי פעם הסכמתי
להיענות לבקשה ,ומידי פעם ,טוב שלא עניתי בחיוב .לאחר שהגעתי הביתה
וראיתי את בתי שרון המתוקה מחלימה מהניתוח ,סיפרתי לורדה על היום שהיה
לי ,ורדה לא שמחה במיוחד מסיפורי "הג'יימס בונדי" שלי .חיבקתי ,נישקתי את
שרון הקטנטונת והיפה ,ירדתי מזה סופית .התשובה לא ניתנה מעולם והטפסים
נשארו אצלי .לאחר כמה חודשים חשבתי מדוע בחרו בי? תשובותיי היו בגלל
(אולי):
.1בחור צעיר אחרי צבא?
.2בעל דרכון צרפתי?
.3מדבר צרפתית?
.4צייר ,בעל זיכרון טוב?
.5שירתתי בחיל הנדסה?
כנהג חדש בחברת אגד ,נשלחתי לעבוד בתחנות בחולון ובירושלים ,ישנתי
בספסל האחורי בסוף כל משמרת ,למזלי היחסים הטובים שהיו לי עם החברים
ומנהל הסניף באשקלון ,דאגו לי להחזיר אותי לסניף.
עד שנת 1973לא פוטרתי ולו פעם אחת! במקומות עבודה האחרים ובאגד,
היה נהוג לעבוד כשנה ולפטר כדי שמקום העבודה לא יתחייב לתת קביעות.
אחרי שנה הייתי שכיר קבוע ,בשנת 1973התקבלתי כחבר באשקלון ,בעזרתם
הנדיבה של הורי אשתי ורדה .בשנים אלה עבדתי כל קיץ כסגן מנהל הקייטנה
(לחודש) לילדי אגד אשקלון ,בשנת ,1983מינו אותי כסגן מנהל הפנימיה של אגד
בכפר סילבר.
