Page 81 - מסע חיי - אברהם נקש
P. 81
מסע חיי | 81
קשה לשכוח ימים כאלה ,סמל המחלקה שלנו (בשנת 2002אותו סמל ואישתו,
נסעו איתי למרוקו) חזר מחופשה ביום א' ,נתן פקודה לכל פקודיו (רב"טים),
שהמחלקה תפרק את המאהל עם הציוד ולהעביר למגרש המסדרים (כדורגל) שהיה
מרוחק מהמאהל ,בערך כשבע מאות מטרים…?? .
בימי ראשון כמעט לא עשינו דבר חוץ מריצת ספורט או סחיבת אלונקה ,מפני שרוב
צוות המפקדים היה בחופשה בבית כשהם חזרו !..וכשחזרו ,הוציאו את כל זעמם עלינו
בצעקות" עצלנים מספיק לישון ,קומו על הרגליים ולהתייצב מולי תוך דקה" קמנו
בבהלה וניסינו לדייק אחרת העונש :שמירה או אי יציאה לחופשה הביתה ....כולם
מתייצבים עם הרובה (נקי!) ,שניים או שלושה מאחרים וברור שהוענשו בשמירת
לילה .בצרחות הסמל והפיקוד תחתיו מודיעים לנו (השעה " .)15:00מרגע זה אתם
מפרקים את כל המאהל ומעבירים אותו עם המיטות והציוד למגרש הכדורגל -רוץ !!"
פחדנו לקטר שמא נקבל שמירה לילית ,עבדנו כל צוות של אוהל ( 4אוהלים)
התארגנו ,בהתחלה הוצאנו את המיטות והציודים לאחר מכן פירקנו את חבלי האוהל
וקיפול האוהל ,לאחר שהכול היה מוכן היינו מעבירים שניים שניים ציודים למגרש
המסדרים שהיה גם מגרש כדורגל.
כשכולם סיימו קיבלנו פקודה אחרת (השעה הייתה כבר 19:00בערב) .להסתדר מול
הסמל בשלשות והיה מתחיל לצעוק עלינו:
"אתם פדלאות לא מגיע לכם שום פרס ,עכשיו "שקיבלתם מנוחה" אתם בונים את
המאהל ,מסדרים את הציוד עם המיטות כשתהיו מוכנים יודיע לי חניך תורן שהכול
מוכן ...רוץ "!!
כבר לא היה כוח ,היינו תשושים ,לאחר כשלוש שעות הגיע המפקד בודק שהכול טיפ
טופ ( השעה )23:30הסמל מסתובב בין האוהלים והמיטות המסודרות ,מעיר פה ושם,
נותן צעקה כולכם להסתדר בשלשות .עומדים מולו .ואומר:
"לאחר שסיימתם! לפרק את כל המאהל ולהעביר אותו למקומו הקבוע "רוץ!!".
הפעם כמה חיילים היו מיואשים והיה קשה לשכנע אותם לקחת את זה בקלות .התחלנו
עם הוצאת הציוד ולאחר מכן פירוק האוהלים והעברה לבסיס הקבוע .גמרנו הכול,
בשעה שלוש בבוקר ,ביקור צוות המפקדים בדק הכל ,ציוו עלינו :לכו לישון! " .בבוקר
קמנו ב 06:00-ליום רגיל.
