Page 86 - מסע חיי - אברהם נקש
P. 86
| 86אברהם נקש
לקחתי את דף השרטוט ,סרגל ומטר והלכתי לחדר המתים ליד הגדר ,פתחתי את
הדלת ונכנסתי .הריח במקום היה לא נעים ופחדתי שמא אפתח את אחד הארונות
של המקרר ואגלה גופה .התחלתי את המדידות בלי לפתוח שום תא ,רשמתי טיוטה,
גובהו ואורכו של המקרר .עדיין לא מדדתי את עומקו ,רעשים קלים הפריעו לי לעבוד
בשקט,החלטתי לחזור למסגרייה ולבקש מחבר לבוא איתי למדוד את עומקו של
המקרר ,חבר העבודה היה גם חבר ילדות בבית ספר אורט באשקלון והסכים.
נכנסנו לחדר המתים ,פתחנו תא שהיה ריק ,הייתה בו אלונקה עם כתמי דם .נכנסתי
לתוך התא ,ריח לא נעים היה בפנים ,החזקתי בקצה "המטר" ומדדנו את עומקו כאשר
חברי היה מחוץ לתא ,ומציין את המידה ,ואני רושם בטיוטה .למזלנו לא היינו צריכים
לפתוח כל תא ,לפי זכרוני היו שישה ,כולם היו אותו דבר .יכול להיות קלענו בול
בפתיחת התא הריק.
באותו יום שחזרתי הביתה עם הטיוטה ,שרטטתי בצורה יפה ומדויקת ,סיפרתי לאימא
שלי היא אמנם צחקה אבל הציעה לי" :עזוב את העבודה ,לך תלמד נהיגה על אוטובוס,
כמו שרצית".
המנהל לא ביקש ממני את השרטוט -מעולם! אבל אחרי שבועיים חברי ואני פוטרנו
(חודש דצמבר) מבית החולים .אינני יודע מדוע? אולי בגלל צמצום עובדים בגלל
המיתון או בגלל… ..אני עלול להיות באחד הימים המחליף שלו?! מי יודע…?.
הפיטורים היו לטובה ,היה לי כסף ונרשמתי לשיעורי נהיגה על אוטובוס בבית
ספר לנהיגה "עתיד הנגב" בבאר שבע .יום יום נסעתי לשיעור .אחרי 10שיעורים,
עברתי טסט בפעם הראשונה .לאחר מכן לקחתי שיעורים על אופנוע באשקלון,
וגם פה מזלי שיחק…? עברתי במכה הראשונה .כמה ימים אחרי זה קניתי קטנוע
"וספה" חדשה מכספי.
