Page 222 - ספר_עסק שחור
P. 222
צ'ולו
נפרדת ממך .בתור מפיק ,תמיד היה לי החלום שיגיע איזה בחור
משכונה בבאר שבע ,פאקינג ייתן לי סטירה עם הליריקס שלי ויעיף
אותי ,ואני אחבק אותו ואעשה לו אלבום .זה לא קרה אף פעם.
הגיעו אליי אלפי אנשים ,כזה עדיין לא הגיע אליי.
לאתיופים קל יותר להתחבר להיפ הופ באנגלית מאשר בעברית ,כי בכלל ,נראה שההיפ הופ נכשל
גם ככה זה חיצוני וזה חיצוני עבורו ואם כבר לבחור ,אז עדיף לבחור עם הקהל האתיופי שהיה צריך
בחיצוני ,כי גם ככה הם לא מרגישים ממש ישראלית. להימשך אליו יותר...
עזוב ,אם אני אתחיל לדבר איתך על זה אתה רק תיכנס לדיכאון. אפשר היה לעשות יותר כדי
אפשר היה לעשות איתם אחרת .ישבתי פעם עם בכיר בעדה .אני להגיע אליהם?
כל הזמן אמרתי שאסור לבוא ולתת להם הרגשה שהם מיוחדים.
אני רציתי שהם יהיו מובילים ,שצריך לעשות מהם סאבלימינל ולא
קטע דוקומנטרי .תעשה ממנו מלך ולא אמנים .היה צריך לעזור
להם מאחורי הקלעים ולהציג אותם בתור מלכים והנוער היה מזדהה
איתם .הנוער לא רוצה להתחבר עם מישהו מסכן.
בגדול ,ההיפ הופ שונה מהרגאיי כי בהיפ הופ יש הרבה פחות ומה עם הערבים? היו להם
אלוהים ורוחניות ,הכל יותר חומרי כסף ,עניינים ,איפה הייתי ומה נציגים אבל הם תמיד היו
עשיתי .במוזיקה הערבית יש יותר אלוהים ,יש יותר רגשות וזה ככה בכסאח כמו במקרה המפורסם
גם פה בארץ במוזיקה המזרחית למשל .לכן אני חושב שאוכלוסיה בין תאמר נאפר לסאבלימינל.
ערבית תעדיף רגאיי ,מבחינת מסרים .למה ההיפ הופ בערבית לא
עשה מהפכה? כי המסרים לא חדרו לעומק של הנשמה שמגיעה
מהמזרח.
אני התייחסתי כשווה בין שווים לכולם .את תאמר רציתי להזמין הסצינה ניסתה לעזור לערבים?
למופע ופשוט עוד לא הצלחתי לתפוס אותו .כל השנים התייחסתי
אליו בתור שווה ,אפילו שאז ,בתקופת הפיגועים אנחנו היינו בהיפ
הופ הציוני ,אבל תאמר עדיין בפנים ,כשאני עשיתי לו פזמונים עם
דברים שקשה לי איתם .שוב ,זה גם עניין של קנה מידה כמה
ערבים יש בארץ? מיליון וחצי? אז כמה כבר יכולים להכיר אותו?.
כשאביטן נכנס לחנות ,בחור ממושקף ללא הכובע המיתולוגי ועם
ג'ינס רחוקים מלהיות רחבים ,קשה לזהות אותו לא רק עם הסצנה,
אלא אפילו עם מותג האופנה שיצר .כשמגיע הצלם ,צ'ולו אומר
שהוא יחליף למדים .הוא בכלל נולד במרוקו ,צ'ולו ,עלה בגיל
שנתיים לנס ציונה .כשהיה בגיל ,12אחיו הביא לו מהקיבוץ שבו
222