Page 221 - ספר_עסק שחור
P. 221
צ'ולו
אני לא חושב שהייתי עושה פחות דברים מקובי .זו פרנסה ,צריך אני חושב שזה לא התפתח
להביא אוכל לילדים. לסקס ,סמים ואלכוהול בגלל
אחריות האמנים כלפי הנוער
אני יכול להגיד לך שאף אחד לא משתמש בסמים קשים וחצי הם מבינים שמסתכלים עליהם
מהחבר'ה לא מעשנים Weedבכלל .אין לזה מקום מבחינת
החבר'ה ,זה קטע של כבוד. למה אתה מתכוון?
נכון וזה קצת מעציב לפעמים ,כי זה הגיע לרמות מגוחכות. או שיר ליום השואה
ראסטה ,כשראפר קשוח עושה שיר על חגורת בטיחות ,זה בעייתי עד כדי כך?
קצת ,ראסטה. זה נראה אחרת לגמרי
יש בעייה באמון עם האמירה
עזוב ,לא נלך לשם ,אבל כשזה מתחיל לחזור על עצמו זה קצת החברתית של הראפרים,כי הם
בעייתי.
באים מבתים טובים.
אף שהוא מזהה עצמו עם הימין ,צ'ולו עצמו הצליח ,באופן נדיר
בתעשייה צרה כמו בישראל ,לשמור על נייטרליות בין הימין של
סאבלימינל לשמאל של מוקי והדג נחש ,למשל" .אין לו אגו" ,מספר
תאני" .הוא איש של שלום ,הוא חי את המנטרות של השלום של
הרגאיי .הוא חי אותם באמת ,הוא לא איש של מריבות .אני לא
מכיר מישהו שמסוכסך איתו"" .אני חבר של כל האנשים ,בלי יוצא
מהכלל" ,מסביר צ'ולו עצמו" .אני יכול להגיד לך שמוקי ,פילוני ,קובי
שמעוני ,אני ,קוואמי וכולם אם היה צריך לחלק אותנו לאיזו מפלגה
מסוימת ,נראה לי שבסופו של דבר היינו מאותה מפלגה".
בטח .יש פה חבר'ה טובים ,כולנו מודעים לקטע החברתי ,כולנו
אומרים משהו .אנחנו קרובים ,אתה לא מאמין כמה .אולי אנחנו
קרובים עכשיו כי אין משהו קיצוני שיפריד אותנו ,אבל זה המצב.
אולי בהתחלה אנשים חשבו שהמצב אחרת ,אבל כולם חבר'ה
טובים לחלוטין ויצא לי להכיר סצנות אחרות ,וההיפ הופ והרגאיי
שונות ,כי יש כבוד אחד לשני .בכלל ,חסר לנו במדינה כבוד ,יש
יותר מדי חוקים ואין כבוד.
שמע ,גם בארצות הברית הרבה מהראפרים מגיעים
מהאוניברסיטאות ומבתים עשירים .כדי להרגיש כאב ,לא צריך
להיות עני או מבית עני .אפשר להרגיש כאב גם אם חברה שלך
221