Page 39 - ספר_עסק שחור
P. 39
לוקץ' -איתי לוקץ'
אבל הפעם הגיע – השמן החביב שהשיג את הבחורה בסוף ולא
סיים את הסרט גלמוד; הראפר הקומי שהיה בשוליים אבל בסוף
זכה לתהילה .אני הנייס גאי האולטימטיבי ,האנדרדוג ,האיש שיהיה
תמיד נחמד לכולם ,הדמות שאתם רואים בסרט ופשוט מקווים
שיזכה לסוף השמח.
נכון ,אני אתנחתא קומית ,אבל מעבר לזה שלפעמים אני מצליח
להצחיק אותכם ,אני לא מאיים בשום צורה (חוץ מכשנוגעים לי
בפאנקייק) .אני לא דוגמן דושי שמעורר אנטגוניזם .אני לא איזה
ריצ׳ בוי שקנה את הקריירה שלו .אני לא מניאק שמוריד אחרים.
אני בטח שלא בן אדם מתנשא – הכי רחוק מזה שאפשר .אני איש
נחמד וחביב ,שאוהב את הקהל שלו כאילו הוא פאנקייק נוטלה עם
מקופלת ומייפל – שמח תמיד להשתתף בצחוקים שלו ,לצלם לו
סרטונים ולבוא להופיע באירועים שלו ,גם כשהתקציב אפסי ואפילו
לפעמים כשאין תקציב.
בסופו של יום אני כל הזמן אומר :ברוך השם ,בלי עין הרע ותודה
לאל על המצב שאני נמצא בו .אני שמח ומאושר בחלקי ,אני מעריך
את הזכות הגדולה שניתנה לי ואני מוקיר תודה לכל אחד ואחת
מהאנשים שעוצרים אותי שנייה ברחוב להצטלם ,באים להופעות
או אפילו מגיבים לי בפייסבוק .אני סיפור סינדרלה לא שגרתי .אני
דמות עגולה ועגלגלה שלא מאיימת על אף אחד ,שלא מחפשת
לקחת לאף אחד את המקום ובסך הכל רוצה להעלות לכם חיוך
על השפתיים .אני השיר שמצחיק אתכם ביום עצוב ,אני ההפסקה
הקלילה ביום עבודה עמוס ,אני מי שיגרום לכם לאהוב את עצמכם
יותר – כי אם אני יכול ,אז למה שאתם לא תוכלו?
אני המודל לחיקוי לילד השמן והלא מקובל ,שבמקום לראות
דוגמנים ודוגמניות שרים שירים מפלסטיק ,מקבל אותי בגודלי
העצום ,עולה על במה בביטחון מלא ,כובש ומצחיק את הקהל
אף שאני רחוק מאידיאל היופי .אני מזכיר לכם שאתם אחלה
כמו שאתם ,ואתם באמת אחלה כמו שאתם .את מושלמת ,אתה
מושלם ,כולכם נהדרים וכולכם יכולים להיות בדיוק מי שאתם רוצים
להיות ,כי אם אני הצלחתי להיות אהוב ומבדר במשקל של 190ק"ג,
למה שאתם לא תצליחו?
בכל מקרה ,זאת התיאוריה שלי .באופן מודע ,תת מודע ,או בטט
39
