Page 49 - 28222
P. 49
איך להיות אמא מאמצת
מהשיעור .לכן יש לה סייעת .את הסייעת אתם כבר מכירים משנה
שעברה .בזכות בתי יש לכיתה סייעת .אם הילדים שלכם חוזרים
הביתה ומדברים על בתי ,אתם יכולים להסביר להם שלפעמים קשה
לה ושהסייעת עוזרת לה להתרכז".
היה לי חשוב להסביר כל זאת להורים .הספיקה לי אותה פעם
כשבתי היתה בכיתה א' ובאתי לאסוף אותה מבית הספר ,והיא ביקשה
להיפגש עם ילדה .הילדה התחבאה מאחורי אמא שלה ואמרה לה
באנגלית ."I don't want to" ,בתי לא הבינה מה היא אמרה ,אבל
שפת הגוף של אותה ילדה סיפרה על דחייה .היא הפילה את עצמה
על שביל בית הספר ,צרחה ובכתה" ,למה היא לא רוצה להיפגש איתי?
אמא ,למה היא מדברת בשפה שאני לא מבינה?!"
כשהאמא של הילדה הסתכלה עליי במבט מתנצל וניסתה להגיד
לי משהו ,הבת שלה צעקה"Mom! don't even speak to her!" :
כאב לי על בתי .כל כך כאב לי שרציתי לצעוק עליה" :בגלל
זה היא לא רוצה להיפגש איתך! בגלל איך שאת מגיבה לכל דבר!"
וגם" :למה את רוצה בכלל להיפגש עם חברות?! אני בגילך לא רציתי
להיפגש עם אף אחת!"
אחרי אותו מקרה דמיינתי את ילדי הכיתה נפגשים אחר הצהריים
ומתלחששים מאחורי גבה של בתי ואת האימהות שלהם מאזינות להם
ומביעות סקרנות חטטנית .דמיינתי שעושים על בתי חרם .דמיינתי
שעושים עליי חרם .אז דיברתי באספת ההורים.
בסוף כיתה ו' התבקשנו לכתוב על פתק עם מי היינו רוצים להיות
בכיתה ז' לקראת העלייה לחטיבת הביניים ,אני כתבתי :אילנה רון,
מיטל קוממי ,דן גרינבאום .עדיין אהבתי את דן והוא כנראה חש
כלפיי חיבה מסוימת ,אחרי הכול היינו שכנים ,צעדנו יחדיו לבית
הספר ,אם היה רואה אותי צועדת לפניו ,היה קורא לי ואז אץ לקראתי
כדי שנוכל לצעוד יחדיו ,לפעמים היינו נפגשים בבתים .בכיתה ט'
הוא קנה לי ליום ההולדת קסטה של להקת הקיור שאותה אהבתי,
49
