Page 18 - SUPER
P. 18
חוברת לימוד יומי לימי בין המצרים ב' אב
בהמצאו ,בהיותו קרוב -לימוד
חורבן הוא מלשון חורב ,יובש .חיים משולים למים ,שכן
הם יוצאים ממגמת החסד ,ההשפעה ,הטוב .חוסר חיים
משול לחורב ,לחורבן ,ליובש ,היוצאים ממגמת הדין ,שכל
ענינה הוא רק ליצור כלים לקבלה .גם המקדש יוצא ממדת
הדין ,כיון שגם הוא לוקח אין סוף ומכניס אותו לתוך
העולם הזה ,בכלים מוגבלים ,לקבלה .אם כן ,מה ההבדל
בין החורבן למקדש? למה אנו מעדיפים את המקדש ולא
את החורבן? הדין חשוב ,אך רק כאשר הוא בסך הכל כלי,
כאשר הוא הופך להיות כלי ריק ,כלומר ,כלי העומד בפני
עצמו ,או כאשר הוא כלי לא מלא לגמרי שלענייננו הוא
נחשב כלי ריק כיון שבמצב זה עדיין יש בו השתוקקות,
יש בו משהו העומד בפני עצמו ,הוא לא טוב .כך היה לפני
שהמקדש נחרב" ,בית חרוב החרבת" ,כיון שהוא היה יבש,
הוא היה כלי ריק ,העומד בפני עצמו ,וככזה הוא לא שווה
כלום ,ההיפך ,הוא השתוקקות לבד ,הוא ביטוי לפירוד ולא
לאחדות המלאה שישנה בין ישראל לה'.
לפי זה ,החורבן המעשי שהתחולל בפועל ,אחרי שהחורבן
המהותי כבר התחולל( ,כלומר ,כאשר השפע שהושפע
לישראל היה קטן מהכלי שהיה להם ,המקדש) הוא רק
הזדמנות לבנות כלי חדש .זה קורה בגלות .לאט לאט
בגלות וכאשר אנו חוזרים לארץ אנו מרחיבים את הכלי עד
שנזכה למקדש בו ייכנס השפע הגדול" .אלהים יבנה ערי
חרבה" ,אלהים הוא מדת הדין ,ודוקא הוא זה שיבנה את
הערים החרבות היבשות ,כדי ליצור כלים חדשים לקבלה,
כלים שהפעם יוכלו להתמלא בשלמות.
16
