Page 254 - 30322

‫‪ 254‬׀ ג׳ודי אלן מלפס‬

‫כאשר הזיכרונות שבים אליי‪ ,‬אני מביטה בת׳יאו בעיניים פעורות‬
‫וחששניות‪ .‬הוא מהנהן בראשו‪ ,‬אומר לי ללא מילים שאני זוכרת היטב‪,‬‬
‫לפני שהוא חוזר אל חדר האמבטיה‪ .‬אני מזנקת ממקומי במהירות‬
‫מסחררת‪ .‬״איזו אפשרות סבירה יותר?״ אני שואלת‪ ,‬בעודי מצטרפת‬

‫אליו ליד הכיור הזוגי‪.‬‬
‫הוא משפריץ מים ברחבי הכיור‪ ,‬בעודו מתבונן בי דרך ההשתקפות‬
‫במראה‪ .‬סקרנותי חסרת הבושה ניכרת‪ ,‬ועושה רושם שת׳יאו מוצא‬
‫את כל העניין משעשע‪ .‬״כמו שאני מכיר את קאלום‪ ,‬כנראה שתי‬

‫האפשרויות סבירות במידה שווה‪.‬״‬
‫הבעת פניי אפופת אימה שעה שת׳יאו מצחקק וסוגר את הברז‪.‬‬
‫״כמו שאתה מכיר את קאלום? מה‪ ,‬מדליק אותו לרצוח מישהי בזמן‬
‫שהוא מזיין אותה?״ אני מתחילה לפתח חששות עזים לגבי חברתי‪.‬‬
‫מאז פגשתי אותו‪ ,‬קאלום נותר בשבילי בגדר תעלומה‪ ,‬אך יכולותיו‬
‫ברורות למדי‪ .‬הוא מסוכן לא פחות מת׳יאו‪ ,‬אם כי בעל מעט יותר‬

‫שליטה עצמית‪.‬‬
‫״הוא לא סבלני במיוחד‪.‬״‬
‫״אני צריכה להתקשר לג׳ס‪.‬״ אני נוטשת את ת׳יאו ליד הכיור כדי‬
‫ללכת למצוא את הטלפון שלי‪.‬‬
‫״תירגעי‪ ,‬ארנבונת מבוהלת‪.‬״ ת׳יאו אוחז בפרק כף ידי ומושך‬
‫אותי לאחור‪ .‬״הוא לא יפגע בה‪.‬״‬
‫״ארנבונת מבוהלת?״ מעולם לא שמעתי גבר קשוח כל כך משתמש‬

‫בביטוי רכרוכי כל כך‪.‬‬
‫הוא משחרר אוויר בכבדות ופונה להביט במראה‪ .‬״זה בגללך‪,‬‬

‫כשאת בסביבה אני הופך לחתלתול רכרוכי‪.‬״‬
‫הודאתו מעוררת בי כמות לא הגיונית של שביעות רצון‪ ,‬ואני‬
‫קופצת על דלפק הכיור כדי להתבונן בו מתגלח‪ .‬אני יושבת זקוף‪,‬‬

‫כפות ידיי נתונות בחיקי‪ .‬״הוא בקשר עם מישהי?״‬
‫״קאלום בקשר עם יותר ממישהי אחת‪.‬״ הוא מזליף מעט ג׳ל גילוח‬

‫לתוך כף ידו‪ ,‬לפני שהוא מורח אותו על זיפיו המחוספסים‪.‬‬
‫״אה‪,‬״ אני אומרת‪ .‬״כמו רקדניות‪ ,‬למשל?״‬