Page 250 - 30322
P. 250

‫‪  250‬׀  ג׳ודי אלן מלפס‬

‫התחושות ואת משך הפורקן שלי‪ .‬הוא אוחז בעורפי עד שכל האנרגיה‬
‫אוזלת מגופי שנותר רפוי לחלוטין תחת כובד משקלו‪ .‬״אלוהים‬
‫אדירים‪.‬״ גופי נרעד‪ ,‬גלי ההדף לא מראים שום סימן לכך שאני עומדת‬
‫להשתחרר מהטירוף הנפלא של הפורקן שלי‪ .‬הם פשוט ממשיכים‬
‫להכות בי בעוצמה‪ ,‬כך שליבי כבר כמעט לא עומד בזה ומוחי מתחיל‬

                                                             ‫לסעור‪.‬‬
‫״זה נשמע טוב‪,‬״ אומר ת׳יאו בקול מהורהר ושבע רצון‪ ,‬בעודו‬

                                           ‫ממשיך להניע את מותניו‪.‬‬
‫״תפסיק‪,‬״ אני אומרת בין נשימותיי הקצובות‪ ,‬שעה שהדגדגן שלי‬
‫מתחיל לעקצץ מרוב רגישות‪ .‬אני מרגישה ששרירי בטני קרועים‬

                                          ‫לגזרים‪ ,‬ועורי שטוף זיעה‪.‬‬
‫״לעולם לא אפסיק‪.‬״ הוא רוכן אליי ומחכך את אפו בפניי‪ .‬״תני‬
‫לי את הפה שלך‪.‬״ אני מסתובבת לעברו‪ ,‬מניחה לשפתיי להיפתח‬
‫לקראתו‪ .‬התנועה המעגלית העדינה של לשונו לעומת לשוני מפיקה‬
‫ממני גניחות והמהומים‪ ,‬הצלילים מפצירים ומסופקים גם יחד‪ .‬אינני‬
‫יכולה לשבוע ממנו‪ .‬״אני עומד לשחרר את הידיים שלך‪,‬״ הוא לוחש‬
‫מבעד לשפתיי‪ .‬״אני מתכוון להפוך אותך‪ ,‬ואת תיאחזי במיטה‪,‬‬

                                                             ‫בסדר?״‬
‫אני מהנהנת בהתלהבות‪ ,‬ועם זאת גם מעט חוששת מהעוצמה‬
‫שאני עומדת לקבל לתוך גופי מאחור‪ .‬שיניים נוגסות בשפתיי‬
‫בעדינות ומושכות אותן‪ ,‬והוא מתיר את אזיקי העור המכתרים את‬
‫פרקי כפות ידיי‪ .‬חיוך שבע רצון עולה על פניו כשהוא בוחן את‬
‫פרקי כפות ידיי ולא מבחין בשום סימני חיכוך‪ .‬אין לי הזדמנות‬
‫לראות זאת במו עיניי‪ .‬הוא הופך אותי על ידיי וברכיי במהירות‪.‬‬
‫״תחזיקי חזק‪,‬״ הוא מצווה‪ ,‬בעודו מוביל את ידיי אל המוט הזהוב‬

                                                 ‫המכתר את המיטה‪.‬‬
‫אני נאחזת בו בכל כוחי‪ ,‬מרגישה את מותניי הנמשכות לאחור‬
‫בעודו מתמקם מאחוריי‪ ,‬ומפשק את רגליי באמצעות ברכו‪ .‬ראשי‬

          ‫נשמט‪ ,‬וריאותיי מתרחבות בהיערכות לקראת העתיד לבוא‪.‬‬
‫״תקמרי את הגב שלך‪ ,‬איזי‪,‬״ הוא אומר‪ ,‬ומצייר קו ישר מושלם‬
   245   246   247   248   249   250   251   252   253   254   255