Page 245 - 30322

‫ג׳נטלמן חוטא ׀ ‪245‬‬

‫מציע לי‪ .‬פשוט אותו‪ .‬ושעה שאני נצמדת אליו‪ ,‬דמעותיי נספגות‬
‫בחולצה שלו‪ ,‬גופי הקטן מיטלטל באחיזתו האיתנה‪ ,‬ואני מקבלת‬
‫בדממה את העובדה שאף אחד לא יכול להגן עליי יותר מאשר ת׳יאו‪.‬‬

‫אבל עליי לעבוד‪ .‬אני רוצה להמשיך לעסוק במה שאני אוהבת‪.‬‬
‫הוא נאנח לתוך שיערי בעודו חופן את ראשי‪ ,‬מצמיד אותי אל‬
‫חזהו עוד ועוד‪ ,‬כאילו שהוא רוצה שנתמזג לכדי ישות אחת‪ .‬והוא‬
‫ממשיך לחבק אותי למשך פרק זמן שנדמה כנצח‪ ,‬עד שהטלטלות‬

‫בגופי שוככות‪ ,‬ודמעות סוף כל סוף מפסיקות לזלוג מעיניי‪.‬‬
‫״אני מצטער‪,‬״ הוא אומר בליווי אנחה כבדה‪ .‬״כל כך מצטער‪ .‬אני‬
‫אתקן את המצב‪ ,‬אני מבטיח‪.‬״ הוא משחרר אותי מבין זרועותיו ושולח‬

‫לעברי חיוך נוגה‪ ,‬בעודו מנגב תחת עיניי‪ .‬״תסלחי לי?״‬
‫איך אוכל לסרב לו? איך אוכל לדחות אותו בזמן שהוא מביט בי‬
‫ככה‪ ,‬עם כנות ותקווה בעיניו התשושות? אני בולעת רוק בכבדות‬
‫ומהנהנת בראשי‪ ,‬תוך כדי שחרור אוויר‪ .‬״אתה צריך לשלוט במזג‬

‫שלך‪.‬״‬
‫הוא מהנהן‪ ,‬מסיט את מבטו ושוקע במחשבות‪ .‬זה מרגיע אותי‪,‬‬
‫מפני שאני יכולה לראות שהוא מביע הסכמה חרישית עם דבריי‪.‬‬
‫״בואי‪.‬״ הוא מצמיד למצחי נשיקה עדינה שאין כדוגמתה‪ ,‬ואחר כך‬
‫מסובב אותי באיטיות בזרועותיו‪ ,‬ומוביל אותי החוצה שעה שכפות‬

‫ידיו עוטפות את כתפיי‪.‬‬
‫״לאן אנחנו הולכים?״ אני שואלת‪ ,‬בעודי מושיטה את כפות ידיי‬
‫ומחליקה אותן לתוך כפות ידיו‪ .‬אני חשה בחמימות על אוזני‪ ,‬שעה‬

‫שכתפיי מזדקפות ועיניי נעצמות‪.‬‬
‫״לחדר שלי‪,‬״ הוא אומר‪ ,‬קולו כל כך מפתה‪ ,‬הטון הנמוך‬
‫להפליא מחלחל עמוק לתוך אזור החלציים שלי‪ .‬אני נוגסת‬
‫בשפתי שעה שהוא דוחף אותי במעלה המדרגות‪ ,‬וניצוצות של‬
‫ציפייה מתלקחים בגופי‪ .‬״אנחנו עומדים לעשות סקס פיוס‬
‫בפעם הראשונה והאחרונה‪ .‬את עירומה מתחת לחלוק שלי?״‬
‫לפתע פי מתייבש‪ ,‬ואני מהנהנת‪ .‬הוא נוהם בקול שקט ומרפה את כפות‬
‫ידיו תחת ידיי‪ ,‬בהוראה חרישית להסיר אותן‪ .‬ברגע שאני מקלפת‬