Page 243 - 30322
P. 243

‫ג׳נטלמן חוטא  ׀  ‪243‬‬

                                      ‫״הוכחת את הנקודה שלי‪.‬״‬
‫אני מביטה בו בפה פעור‪ .‬״איך לכל הרוחות הוכחתי את הנקודה‬
‫שלך‪ ,‬ת׳יאו? אני אחת מבין המטורפים הבודדים שלא פוחדים ממך‪.‬״‬
‫״וזה כל מה שחשוב לי‪,‬״ הוא משיב בקור רוח‪ ,‬כאילו שבאמת בכך‬

                   ‫מסתכם העניין‪ .‬״העבודה שלך עדיין שלך‪ ,‬איזי‪.‬״‬
‫אני בוהה בו בתדהמה גמורה‪ .‬פשוט ככה? אך גם אם כל זה ייעלם‪,‬‬
‫לעולם לא אוכל לשוב לעבודה‪ .‬״אתה לא מבין‪ ,‬ת׳יאו?״ אני שואלת‪,‬‬
‫בעודי נאבקת להשאיר את ישבני על הכיסא‪ ,‬במקום לקום ממנו‬
‫ולהימלט בסערה‪ .‬״אם אחזור לעבודה שלי‪ ,‬אתה חושב שהחיים שלי‬
‫שם יהיו קלים? אומנם הכריחו את סוזן לבטל את התלונה שלה‪ ,‬ואולי‬
‫היא עשתה זאת מרוב פחד‪ ,‬אבל אני לא אהיה מסוגלת להעמיד פנים‬
‫שזה מעולם לא קרה‪ ,‬ואני בטוחה שזה נכון גם לגביה‪ .‬האווירה תהיה‬
‫בלתי נסבלת‪.‬״ אני כובשת את זעמי‪ ,‬נאבקת לשמור על קור רוח‪.‬‬
‫״אתה חושב שאתה יכול להשתמש בכוח השכנוע שלך ובקשרים שלך‬
‫עם המשטרה כדי לגרום לכל זה להיעלם? זה לא כל כך פשוט‪ ,‬ת׳יאו‪.‬״‬
‫מצחו מתכווץ‪ ,‬עדות להבעת הזעף שהוא מנסה לרסן‪ .‬זה רק מאשש‬
‫את חששותיי‪ .‬הוא באמת חשב שזה פשוט עד כדי כך‪ .‬שאוכל לחזור‬

         ‫למקום העבודה שלי ללא שום בעיה‪ ,‬כאילו שלא קרה דבר‪.‬‬
‫״לי זה נשמע פשוט‪,‬״ הוא טוען‪ ,‬הבעת עלבון בפניו‪ ,‬מאשר את‬

                                                          ‫מחשבותיי‪.‬‬
‫״ובכן‪ ,‬זה לא‪.‬״ אני קמה ממקומי בחטף‪ ,‬והוא נושא אליי את‬
‫מבטו בתדהמה‪ .‬נדמה לי שהוא באמת ציפה שארד אל ברכיי בהוקרת‬
‫תודה‪ .‬שאנשק את כפות רגליו ואגמול לו על שעזר לי לקבל בחזרה‬
‫את העבודה שאיבדתי בגללו‪ .‬הוא משוגע‪ .‬״ייתכן שהעור שלך עבה‬
‫ובלתי חדיר‪ ,‬ת׳יאו‪ ,‬אבל אני לא כזאת‪ .‬אכפת לי מה אנשים חושבים‪.‬‬
‫אכפת לי מזה שהאנשים שאני מכבדת ומעריכה בתור חברים חושבים‬
‫שהחבר שלי פאקינג מטורף‪.‬״ אני נושמת נשימה עמוקה‪ ,‬שעה שת׳יאו‬
‫נשען לאחור בכיסאו‪ ,‬מקבל את ההתפרצות שלי בדממה‪ .‬״אכפת לי‬
‫מזה שמסתכלים עליך וחושבים שאתה בריון‪ ,‬ושקרוב לוודאי שאתה‬
‫משתמש בכוח שלך כדי להעמיד אותי במקומי‪ .‬פשוטו כמשמעו‪.‬״ אני‬
   238   239   240   241   242   243   244   245   246   247   248