Page 239 - 30322
P. 239

‫ג׳נטלמן חוטא  ׀  ‪239‬‬

‫מחליפים ולו מילה בודדה בדרכנו למטה‪ ,‬ולאחר שג׳פרסון מביא‬
‫אותי אל הדלתות המובילות אל חדר האוכל ואני מודה לו‪ ,‬הוא מניח‬

                      ‫לי לאזור את האנרגיה הנחוצה לי כדי להיכנס‪.‬‬
‫דקה לאחר מכן‪ ,‬אני עדיין מנסה לאתר את האנרגיה הזאת‬
‫בתוכי‪ .‬״איזי?״ קולה של ג׳ודי מהווה הסחת דעת מבורכת מהמאבק‬
‫המעצבן שלי לפתוח את הדלת‪ ,‬ואני מסתובבת ומוצאת אותה‬
‫מתבוננת מעברו השני של המסדרון‪ .‬״את בסדר?״ היא שואלת‪,‬‬
‫ומחייכת בעודה גומעת במבטה את חלוק הבית שעוטף את גופי‪.‬‬

                                              ‫חלוק הבית של ת׳יאו‪.‬‬
‫״כן‪.‬״ אני מחייכת‪ ,‬ומרפרפת באגודלי על כתפי‪ .‬״ת׳יאו אוכל‬
‫ארוחת בוקר‪.‬״ זיכרונות מליל אמש‪ ,‬מניסיונותיה החוזרים ונשנים‬
‫להבטיח לי שהוא יפתור את הבעיה שהוא יצר‪ ,‬מציפים את תודעתי‬

                           ‫בשנית‪ .‬איך? איך הוא יפתור את הבעיה?‬
‫״את מתכוונת להצטרף אליו‪ ,‬או לעמוד פה כל היום ולבהות‬

                                                             ‫בדלת?״‬
‫״אני —״ אני נאלמת לאחר שנשמעת טריקת דלת במרחק‪ ,‬ושתינו‬
‫מסבות את מבטינו ורואות את פני היוצאת ממשרדו של ת׳יאו‪ .‬היא‬

   ‫נראית סקסית כהרגלה‪ ,‬על אף היותה לבושה בלבוש רשמי למדי‪.‬‬
‫״אה‪ ,‬היי‪,‬״ היא אומרת‪ ,‬ומכווצת את מצחה נוכח לבושי‪ .‬אני חשה‬
‫בלהט הפושט בלחיי‪ ,‬שעה שכפות ידיי מושכות בקצוות החלוק‪.‬‬
‫אומנם אני נבוכה‪ ,‬אך אני עדיין יכולה לחוש בתפנית שחלה באווירה‪.‬‬

                           ‫כתפיה של ג׳ודי מזדקרות בתנועה ניכרת‪.‬‬
‫״אני רואה שאת מרגישה בבית‪,‬״ אומרת אימו של ת׳יאו‪ ,‬ושולחת‬

                                                     ‫בפני מבט זועף‪.‬‬
‫אני מתחלחלת בשמה של פני‪ ,‬אולם פני פשוט מגלגלת את עיניה‬
‫וממשיכה בדרכה‪ .‬״להת׳‪ ,‬איזי‪,‬״ היא קוראת לעברי‪ ,‬בעודה נעלמת‬

                                  ‫דרך הדלת המובילה לפלייגראונד‪.‬‬
‫ג׳ודי פולטת אוויר בזעף ומסבה את תשומת ליבה בחזרה אליי‪,‬‬

                    ‫עיניה ממש רושפות מזעם‪ .‬״זנזונת‪,‬״ היא רוטנת‪.‬‬
                                 ‫אאוץ׳‪ .‬״את לא מחבבת אותה?״‬
   234   235   236   237   238   239   240   241   242   243   244