Page 237 - 30322
P. 237
ג׳נטלמן חוטא ׀ 237
אל חדר השינה שלו ,ומניח אותי על המיטה בעדינות .ואז הוא מפשיט
אותי מבגדיי ,בסבלנות ובשלווה ,שעה שאני מתפתלת בשכרות על
גבי המצעים ,לא רוצה אלא לזחול מתחת לשמיכה ולהיפרד מהיום
הזה לשלום .לאחר שכפות ידיו מוסרות מגופי ,אני מצטנפת ומשחררת
אנחה.
ומספר רגעים לאחר מכן ,אני מרגישה במעומעם את קצות
אצבעותיו המשוטטות על בטני .״מה קרה לך ,בייבי?״ הוא לוחש,
ומצמיד את שפתיו אל מצחי.
״אתה באמת לא רוצה לדעת,״ אני אומרת בקול רווי שכרות,
ומרימה את ידיי לאוויר .הוא נאנח בכבדות ,אוחז בפרק כף ידי ומניח
אותו איפשהו על גופו .על החזה שלו ,אני משערת.
אני נאנחת ושוקעת בשינה.
