Page 233 - 30322

‫ג׳נטלמן חוטא ׀ ‪233‬‬

‫בעלה של ג׳ודי מצטרף אלינו‪ ,‬ומהנהן אלינו במחווה מנומסת אך‬
‫חטופה‪ .‬״מוכנה?״ הוא שואל אותה‪.‬‬

‫״כן‪ ,‬אבל לפני כן אני רוצה להכיר לך את איזי של ת׳יאו‪.‬״ ג׳ודי‬
‫מורידה אותי מהשרפרף‪ ,‬ופחות או יותר מציגה אותי לפניו‪ ,‬כאילו‬
‫שהיא מציגה משהו לראווה בגאווה אמיתית‪ .‬״נכון שהיא מקסימה?‬

‫איזי‪ ,‬זה בעלי‪ ,‬אנדי‪.‬״‬
‫״היי‪.‬״ אני מושיטה את ידי‪ .‬״נעים להכיר אותך‪ ,‬אנדי‪.‬״ אני בטוחה‬

‫שאני שומעת את ג׳ודי נאנחת‪.‬‬
‫״נעים גם לי‪ ,‬איזי‪.‬״ אנדי מחייך בלבביות‪ .‬״שמעתי עלייך הרבה‪.‬״‬
‫״אני מקווה שרק דברים טובים‪.‬״ אני מצחקקת כמו מטומטמת‪,‬‬

‫ונוזפת בעצמי בתוך ראשי‪ .‬זו תשובה כל כך קלישאתית‪.‬‬
‫״אני מצטער לשמוע על המצב הלא נעים שאליו נקלעת‪,‬״ אומר‬

‫אנדי‪ ,‬אף שאינו נשמע מצטער במיוחד‪.‬‬
‫פשוט נפלא‪ .‬אז כולם כבר יודעים? אני מצליחה להימנע מלפלוט‬
‫בשכרותי שהמצב הלא נעים שאליו נקלעתי הוא באשמת בנה של‬
‫אשתו‪ ,‬המתנשא לגובה מטר תשעים וחמש‪ .‬״תודה‪,‬״ אני אומרת‬

‫בנוקשות‪ ,‬בעודי מניחה את ישבני השיכור על השרפרף בגמלוניות‪.‬‬
‫״קדימה‪ ,‬ג׳ודי‪ .‬אני גווע ברעב ויש אינספור דיווחים שאני עוד‬

‫צריך לתייק‪.‬״‬
‫״כן‪ ,‬כן‪,‬״ היא מנסה להרגיעו‪ ,‬בעודה חופנת את לחיי בכפות ידיה‬
‫ולוחצת‪ .‬הבעתה נעשית רצינית‪ ,‬ואני מוצאת את עצמי נסוגה מעט‬
‫לאחור‪ ,‬חוששת ממה שהיא עומדת לומר‪ .‬״זה לא בשליטתו‪ ,‬איזי‪.‬‬
‫את צריכה להיות סבלנית איתו‪.‬״ היא נושקת ללחי שלי ומתחילה‬
‫להתרחק‪ ,‬לא נותנת לי הזדמנות להגיב‪ .‬לא שהייתי יודעת מה לומר‪.‬‬

‫אולי הוא צריך להתחיל לשלוט בזה‪ ,‬לפני שהכול ילך לעזאזל‪.‬‬
‫עיניה של ג׳ס מזוגגות‪ ,‬בשעה שאני מרגישה קרועה בין היאחזות‬

‫בזעפי לבין מחילה לת׳יאו על שהחריב את הקריירה שלי‪.‬‬
‫״היא כזאת מקסימה‪,‬״ אומרת ג׳ס ונאנחת‪ .‬״כל כך אימהית‬

‫ואוהבת‪.‬״‬
‫״או לביאה‪,‬״ אני אומרת במהורהר‪ ,‬בעודי מדמיינת את ג׳ודי‬