Page 232 - 30322

‫פרק ‪18‬‬

‫אינני בטוחה מה השעה‪ ,‬אבל בינתיים ג׳ס ואני הספקנו לחסל שני‬
‫בקבוקי יין‪ .‬אנחנו עדיין יושבות על השרפרפים שלנו‪ ,‬רק שעכשיו‬
‫פנינו פונות אל המועדון‪ ,‬בעודנו נשענות על הבר‪ .‬ת׳יאו עדיין יושב‬
‫ליד השולחן עם קאלום‪ ,‬ג׳ודי ובעלה‪ ,‬וכמו שזה נראה‪ ,‬הפגישה הגיעה‬
‫לסיומה‪ .‬הוא קם ממקומו‪ ,‬וכל השאר קמים בעקבותיו‪ ,‬ופונה אל‬
‫קאלום שעה שג׳ודי ובעלה יוצאים מן האזור התחום ופוסעים לעברנו‪.‬‬

‫היא מחייכת בעודה מתקרבת אלינו‪.‬‬
‫״איזי‪,‬״ היא אומרת‪ ,‬ומושיטה את ידה‪ .‬אני אוחזת בה והיא מוסיפה‬
‫להתקרב אליי‪ ,‬וחופנת את אחת מלחיי שעה שהיא נושקת ברכות‬

‫ללחי השנייה‪ .‬״מה שלומך‪ ,‬יקירתי?״‬
‫גוון קולה המודאג אומר לי שהיא יודעת על כל מה שעבר‬
‫עליי‪ .‬״מובטלת‪,‬״ אני משיבה‪ ,‬מנסה להסתיר את השכרות‬

‫מקולי‪.‬‬
‫היא נסוגה לאחור‪ ,‬אוחזת בידי ומביטה בי בחיוך מבין‪ .‬המחווה‬
‫שלה מרתיחה את דמי‪ .‬אין שום סיבה לחייך‪ .‬ואין לה שום יכולת‬

‫להבין‪ .‬״הוא יתקן את זה‪ .‬אין לך שום סיבה לדאגה‪.‬״‬
‫״איך?״ אני שואלת בסקרנות עמוקה‪ .‬אי אפשר לעשות דבר‪ ,‬חוץ‬

‫מאשר להחזיר את מחוגי הזמן לאחור‪.‬‬
‫״תסמכי עליי‪.‬״ היא קורצת אליי קריצה חטופה‪ ,‬לפני שהיא פונה‬

‫אל ג׳ס‪ .‬״את בוודאי ג׳ס‪.‬״‬
‫״כן‪ .‬אני מתה על החליפה שלך‪ .‬ועל התיק שלך‪ .‬ועל הנעליים‬
‫שלך‪,‬״ חברתי משתפכת‪ ,‬כולה אור וחיוכים‪ .‬״תיאלצי לסלוח לי‪.‬‬

‫עזרתי לאיזי ל —״‬
‫״להשתכר כהוגן?״ ג׳ודי מסיימת את המשפט בשבילה‪ ,‬חיוך ציני‬
‫נסוך על פניה‪ .‬״את חברה טובה‪.‬״ היא אוחזת גם באחת מידיה של ג׳ס‪.‬‬

‫״תבלו בנעימים‪ ,‬בנות‪ .‬אני פורשת הביתה‪.‬״‬