Page 259 - 30322

‫ג׳נטלמן חוטא ׀ ‪259‬‬

‫הבלונדיניים‪ .‬אני מחייכת לעצמי בשביעות רצון‪ ,‬אך מזנקת בבהלה‬
‫בעת שפיו של ת׳יאו פוגש באוזני‪.‬‬

‫״תשמרי את העיניים שלך לעצמך‪,‬״ הוא לוחש‪ ,‬ודוחק בי להתקדם‪.‬‬
‫פניי מתעוותות באשמה‪ .‬״אין לי מושג על מה אתה מדבר‪.‬״ אני‬
‫הולכת בעקבות קאלום‪ ,‬ותוך כדי כך מחפשת אחר ג׳ס‪ .‬איפה היא?‬
‫אני נכנסת לטרקלין‪ ,‬ומוצאת את חברו של ת׳יאו לובש חולצה‪ .‬״איפה‬
‫ג׳ס?״ אני שואלת אותו‪ ,‬ומותחת את צווארי כדי להשקיף לתוך‬

‫המטבח‪.‬‬
‫הוא מביט בי בלי לזקוף את ראשו‪ ,‬מהדק את חגורתו‪ ,‬אך לא אומר‬

‫מילה‪ .‬מה קורה פה?‬
‫״אז ישנת פה אתמול בלילה?״ שואל ת׳יאו‪ ,‬ומתמקם על הכיסא‬
‫בפינת החדר‪ .‬הוא נראה גדול מדי ומפחיד מדי לעומת הרהיט הפרחוני‪.‬‬
‫עיני הפלדה של קאלום נעות ברחבי החדר‪ ,‬ממני אל ת׳יאו‪ .‬״ו‪?...‬״‬

‫״בסדר‪ ,‬רגזני‪.‬״ ת׳יאו מצחקק ברכות‪.‬‬
‫קמט זועף מופיע בפניו הנוקשות של קאלום‪ .‬״רגזני?״‬
‫״אל דאגה‪,‬״ אני ממהרת להתערב‪ ,‬בעודי מניחה את התיק שלי‪.‬‬

‫״הבוקר אני הייתי ׳ארנבונת מבוהלת׳‪.‬״‬
‫ת׳יאו מזעיף אליי פנים‪ ,‬וקאלום נאנק‪ .‬״האישה הופכת אותך‬

‫לנקבה מזויינת‪.‬״‬
‫״אם כבר מדברים על נקבות מזויינות‪...‬״ ת׳יאו מתרווח בכיסא‪,‬‬
‫עושה כמיטב יכולתו לשמור על ארשת פנים חתומה‪ .‬מדובר בניסיון‬

‫ללעג‪ .‬הוא יודע את זה‪ ,‬אני יודעת‪ ,‬וגם קאלום יודע‪.‬‬
‫״לא‪,‬״ קאלום נוהם‪ ,‬צליל קצר וחד‪.‬‬

‫״אז מה אתה עושה פה‪ ,‬לכל הרוחות?״‬
‫״אף פעם לא ראיתי אישה שיכורה כל כך‪ .‬חשבתי שזה עלול‬

‫להיות מסוכן‪.‬״‬
‫״כי היא לא הייתה פיכחת מספיק כדי לתת לך את הסכמתה?״‬
‫״לך לעזאזל‪,‬״ מטיח בו קאלום‪ ,‬בעודו נועל את נעליו ומצביע‬

‫עליי‪.‬‬
‫אני מתכווצת ברתיעה‪ .‬״איך אני קשורה לזה‪ ,‬לעזאזל?״‬