Page 263 - 30322

‫ג׳נטלמן חוטא ׀ ‪263‬‬

‫מקום כלשהו הוא למעשה רחוב אחורי בסוהו‪ .‬ת׳יאו מחנה את הבנטלי‬
‫שלו ליד המדרכה‪ ,‬ואני יוצאת החוצה ומביטה סביב בחיפוש אחר‬
‫רמזים באשר למקום שאליו מועדות פנינו‪ .‬אין משהו מיוחד השובה‬
‫את תשומת ליבי — אין חנויות‪ ,‬מסעדות או ברים‪ .‬אני מניחה את התיק‬
‫שלי על כתפי ובוחנת את ת׳יאו במבטי‪ ,‬שעה שהוא מסיר את משקפי‬
‫השמש שלו‪ .‬שתיקתו מתחילה לערער את שלוות נפשי‪ .‬מספר צעדים‬
‫ארוכים וקלילים‪ ,‬והוא נמצא לצידי‪ ,‬מחבק אותי ומוליך אותי במורד‬
‫הרחוב‪ .‬אני מניחה לו להדריך אותי עד שאנחנו מגיעים לכמה מדרגות‬
‫המובילות למטה‪ ,‬אל דלת שחורה מבריקה‪ ,‬ואני מחפשת אחר שלט‬

‫שאולי יאמר לי היכן אנחנו נמצאים‪ .‬אך ללא הועיל‪.‬‬
‫״מכאן‪,‬״ אומר ת׳יאו‪ ,‬בעודו חולף על פניי‪ ,‬ומתחיל לרדת‬
‫במדרגות תוך כדי הושטת ידו לאחור‪ ,‬לעברי‪ .‬אני אוחזת בידו ויורדת‬
‫עימו במדרגות‪ ,‬כל הזמן מחפשת אחר רמזים באשר למקום שבו אנחנו‬
‫נמצאים ולמה שייתכן שנעשה‪ .‬הוא לוחץ על כפתור כסוף‪ ,‬ומספר‬
‫שניות לאחר מכן נפתחת דלת וחושפת לעינינו גבר‪ .‬אלוהים אדירים!‬
‫אני מתכווצת באימה‪ .‬הוא עצום‪ ,‬וכל הצד השמאלי של פניו מכוסה‬
‫בקעקועים שבטיים המזדחלים במורד צווארו ונעלמים מאחורי‬

‫צווארון חולצתו הלבנה‪ .‬אלוהים‪ ,‬הוא נראה מפחיד‪.‬‬
‫״סטן‪,‬״ אומר ת׳יאו‪ ,‬ומניח לו לסגת לאחור לפני שהוא משדל אותי‬
‫להיכנס פנימה‪ .‬אינני שמה לב שאחיזתי בידו של ת׳יאו התהדקה עד‬
‫שהוא מרפה את אצבעותיו ומתבונן בי במבט מרגיע‪ .‬אני מחייכת לעברו‬

‫חיוך רפה‪ ,‬נעמדת לצידו‪ ,‬והוא חובק את גופי ומצמיד אותי אליו‪.‬‬
‫״קיין‪.‬״ הענק המקועקע מושיט את ידו ומחכה שת׳יאו ילחץ‬
‫אותה‪ .‬״טוב לראות אותך‪ ,‬ידידי‪.‬״ הוא מחייך‪ ,‬חיוך רחב המציג את‬
‫שיניו לראווה‪ ,‬המחווה הידידותית מפחיתה בתשעים אחוז את שיעור‬

‫האימה שהוא מטיל‪.‬‬
‫״זו איזי‪ ,‬החברה שלי‪.‬״‬
‫סטן מפנה אליי את חיוכו הידידותי‪ .‬״החברה של ת׳יאו קיין‪ ,‬מה?״‬
‫הוא ממתין שת׳יאו ירפה מידו‪ ,‬לפני שהוא מושיט אותה לעברי‪ .‬״זה‬

‫תואר שצריך לכבד‪.‬״‬