Page 267 - 30322
P. 267

‫ג׳נטלמן חוטא  ׀  ‪267‬‬

‫ת׳יאו שולח בו מבט עייף‪ ,‬פושט את חולצתו ומשליך אותה‬
 ‫הצידה‪ .‬״הנה‪,‬״ הוא אומר‪ ,‬ומצביע על הצד השמאלי של החזה שלו‪.‬‬
‫״על הלב‪.‬״ סטן בוחן את העור המתוח של חזהו של ת׳יאו ומרכיב‬

                                                 ‫משקפיים‪ .‬״חמוד‪.‬״‬
‫״תפסיק לדבר‪.‬״ ת׳יאו נשען לאחור בכיסא‪ ,‬ותוך כדי כך אדווה‬
‫חולפת בשרירים המטורפים של פלג גופו העליון‪ .‬הוא מרים את ידיו‬

                      ‫מעל ראשו‪ ,‬ומניח להן להיתלות על גב הכיסא‪.‬‬
‫סטן מרים את האזיקים לעבר ת׳יאו‪ ,‬וממתין להנהון לפני שהוא‬
‫מתהלך סביבו‪ ,‬נועל אותם סביב פרקי כפות ידיו ושוזר את השרשרת‬
‫דרך מוט מתכת מאחור‪ .‬״בסדר?״ הוא שואל ברגע שהוא מסיים‪ ,‬ונסוג‬
‫לאחור‪ .‬תנועת משיכה חטופה מצידו של ת׳יאו מדגימה בדיוק עד‬

   ‫כמה זרועותיו מרוסנות בקפידה‪ .‬״היי‪ ,‬אל תשבור לי את הכיסא‪.‬״‬
          ‫״אתה מעדיף שאשבור לך את המפרקת?״ משיב ת׳יאו‪.‬‬

‫״יש משהו בדבריך‪.‬״ סטן עוטה כפפות גומי‪ ,‬ומניח להן להצליף‬
‫בעורו ליצירת אפקט דרמטי‪ .‬הצליל החד גורם לי להתכווץ ברתיעה‪,‬‬
‫בעודי יושבת בפינה בדממה‪ ,‬מתבוננת בנעשה בריתוק‪ .‬סטן מתחיל‬
‫לעבוד בשקט‪ .‬הוא מניח נייר שקוף על החזה של ת׳יאו‪ ,‬גורם ללסתו‬
‫להידרך בחטף שעה שהבעת חשש מתחילה לאפוף את עיניו של סטן‪.‬‬

                                          ‫״הכול בסדר?״ הוא שואל‪.‬‬
‫״פשוט תעשה את זה ונגמור עם זה‪.‬״ ת׳יאו עוצם את עיניו ונושם‬
‫נשימה עמוקה‪ ,‬אף שאני יודעת שהוא לא מכין את עצמו לקראת‬

  ‫הכאב שעתיד לבוא‪ .‬הוא מכין את עצמו לקראת מגע ידיו של סטן‪.‬‬
‫אני רוכנת מעט לפנים ממקום מושבי‪ ,‬מנסה לראות מה סטן‬
‫משרטט על עורו של ת׳יאו‪ ,‬אולם הדבר בלתי אפשרי בזמן שסטן רוכן‬
‫מעליו ומסתיר את החזה הגדול של ת׳יאו‪ .‬אני מזעיפה פנים בתסכול‪,‬‬
‫סקרנית לגבי הקעקוע שעומד לעטר את עורו‪ .‬האם מדובר בסמלים‬
‫דתיים נוספים? אולי תפילה שתתלווה לידיים הנישאות בתפילה‪,‬‬
‫לקרוסיפיקס העצום ולמחרוזת התפילה‪ .‬הוא אמר שהם נמצאים שם‬
‫כדי להזכיר לו שהוא הפר את חוקי האל‪ .‬זה קצת מוזר‪ ,‬אם תשאלו‬
‫אותי‪ ,‬מפני שת׳יאו לא מראה שום סימן לכך שבכוונתו לשנות זאת‪.‬‬
   262   263   264   265   266   267   268   269   270   271   272