Page 111 - Step and repeat document 1
P. 111

‫סדנות החתך‪ .‬ההר כערש האומה‪ .‬שיעור ‪ :3‬ממאפיינים פיזיים לתרבות חומרית ‪111‬‬

                               ‫ממאפיינים פיזיים לתרבות חומרית‬

                                                                  ‫שיעור מס׳ ‪3‬‬

                                                                     ‫"לאלף" את ההר‬

‫נבין כיצד הצליחו בני ישראל "לאלף" את ההר ולנצל מקור של קושי להזדמנות‪ .‬נדון בשאלה אילו פתרונות‬
                                                          ‫יצירתיים יכולים לעזור לנו לפתור אתגרים בחיינו‪.‬‬

‫הולדת תרבות רוחנית – התמודדות היצירתית של‬           ‫התמודדות עם קשיי ההתנחלות בהר – מאפייני‬
‫בני ישראל עם קשיי ההתיישבות בהר – שנתפס‬             ‫הרובד הפיזי בהר (תבליט הררי‪ ,‬מיעוט קרקע‪,‬‬
‫כבלתי מתאים להתיישבות חקלאית – יצרה בהר‬             ‫משקעים מרובים אך מיעוט מקורות מים) חייבו‬
‫מציאות חדשה והולידה תרבות רוחנית ייחודית‪.‬‬           ‫חשיבה מחודשת על יצירת חקלאות‪ .‬התנאים‬
‫החיים החקלאיים חדרו לתוך התרבות הרוחנית‬             ‫הטופוגרפים חייבו את בני ישראל בשיטות גידול‬
‫שהתגבשה בהר‪ .‬רבים מהגידולים שהיו נפוצים‬             ‫חקלאי בשני אופנים‪ :‬חקלאות בעל שנשענה על‬
‫בהר (שבעת המינים) מצאו את מקומם גם בטקסים‬           ‫גשמים וחקלאות שלחין שנשענה על השקייה‬
‫ובסמלים היהודיים‪ .‬בקבלת שבת אנו מוצאים את‬           ‫ממי המעיינות באמצעות תעלות‪ .‬הם השתמשו‬
‫נציגי התוצרת החקלאית‪ :‬הגפן‪ ,‬החיטה והזית‪.‬‬            ‫בדירוג הטבעי של ההר ליצירת מדרגות חקלאיות‬
‫בתפילות ובתשמישי קדושה (מזוזה ותפילין)‪ ,‬אנו‬         ‫(טרסות) והשתמשו בטיח לאיטום בורות לצורך‬
‫מוצאים את הגשם כמרכיב מרכזי בקשר שבין האדם‬
                                                                                           ‫אגירת מים‪.‬‬
                                          ‫לאלוהים‪.‬‬

‫חקלאות בעל – צורת גידול‪ ‬חקלאית‪ ‬המבוססת על השקייתם של הגידולים החקלאיים במשקעים‪ ‬טבעיים‬                  ‫מושגים‬
‫בלבד‪ ,‬ישירות‪ ,‬ללא אגירתם או הזרמתם לחלקות‪ .‬מקור שמה "בעל" הוא כפי הנראה מהשם של אל‬

                                                                               ‫הפיריון והסערה הכנעני‪.‬‬

‫חקלאות שלחין – צורת גידול חקלאית‪ ‬המבוססת על השקיית הגידולים החקלאיים על ידי שליחת‬
‫המים‪ ‬לערוגותיהם‪ .‬השם "שלחין" בא מהמילה הארמית "שלהי"‪ ,‬שפירושה עייפות‪ .‬ובהקשר לחקלאות‪:‬‬
‫שדות שלחין הם שדות שבהם גידולים עייפים וצמאים למים‪ .‬בחקלאות שלחין מסורתית‪ ,‬יוצרים‪ ‬בריכות‬

                                                              ‫אגירה‪ ‬ומסלולים להובלת המים לערוגות‪.‬‬

‫בור מים מטויח – בור מים‪ ‬הוא בור שנחצב בקרקע למטרות איסוף ואגירה של‪ ‬מי נגר‪ ‬עילי (שמקורם‬
‫בעיקר במי‪ ‬גשמים) באזורים שבהם אין מקורות מים קבועים‪ .‬לרוב לחלל האגירה צורת פעמון‪ ,‬ודפנותיו‬
‫מצופים טיח למניעת חלחול מים‪ .‬בורות הפעמון נפוצים יותר בתחומי יישוב‪ ,‬שם שימשו כבורות מאגר‬

                                                   ‫פרטיים סמוך לבתים או תחתם (ראו איור עמ' ‪.)105‬‬
   106   107   108   109   110   111   112   113   114   115   116