Page 124 - Step and repeat document 1
P. 124

‫סדנות החתך‪ .‬המהפך הציוני במישור החוף‪ .‬שיעור ‪ :1‬תרומתם של יחידים‬                                          ‫‪124‬‬

                                                    ‫תרומתם של יחידים‬

                                                                ‫שיעור מס׳ ‪1‬‬

                                                                          ‫מהפך ציוני‬

‫נכיר את פני מישור החוף קודם להתיישבות הציונית (סוף המאה ה ‪ )19-‬ואת תרומתם של יחידים להצלחת‬
         ‫האזור כיום‪ .‬נדון כיצד האחריות שאנחנו מקבלים על עצמנו יכולה לחולל שינוי (בחברה ובסביבה)‪.‬‬

‫– ארץ ישראל‪ .‬רעיון זה נולד במקביל לניסיונות‬         ‫גבולות מישור החוף – מישור החוף משתרע לאורכו‬
‫רבים אחרים להשתלבות במדינות שבהן חיו‪.‬‬               ‫של הים התיכון‪ ,‬מראש הנקרה בצפון ועד לגבול‬
‫במקביל לציונות המדינית – שהוביל הרצל במטרה‬          ‫מצרים בדרום‪ .‬במזרח‪ ,‬הוא גובל בגבעות השפלה‬
‫לקבל היתר מהאימפריה הטורקית להקמת מדינה‬             ‫ובשדרת ההר‪ ,‬ובמערב – בים התיכון‪ .‬רצועה זו היא‬
‫יהודית בארץ ישראל – נוסדה הציונות המעשית‪ .‬זו‬        ‫יחידת נוף המשלבת טופוגרפיה מישורית וחוף ים‪.‬‬
‫החלה כתנועה של מעטים שקמו ועשו מעשה‪ .‬רבים‬           ‫למרות שמו‪ ,‬מישור החוף איננו מישורי‪ ,‬אלא אזור‬
‫בגולה וגם בארץ חברו לעשייה בדרכים מגוונות‪:‬‬
‫היו שתרמו כספים לגאולת קרקעות באמצעות‬                   ‫טופוגרפי גלי‪ ,‬המורכב בין היתר מרכסי כורכר‪.‬‬
‫ארגונים שונים‪ ,‬ובראשם הקרן הקיימת שהקים‬             ‫מצבו הפיזי וההתיישבותי של מישור החוף טרום‬
‫הקונגרס הציוני לצורך זה; אחרים‪ ,‬החלוצים‪ ,‬עזבו‬       ‫ההתיישבות הציונית‪ ,‬החל מסוף המאה ה‪,19-‬‬
‫את ארצם‪ ,‬את משפחתם ואת סביבתם המוכרת‬                ‫והשוואה למצבו כיום – מישור החוף אופיין כחבל‬
‫ועלו לארץ ישראל‪ ,‬ארץ לא מפותחת ושוממה‪ ,‬כדי‬          ‫ארץ דל אוכלוסייה וחסר פוטנציאל‪ .‬חלקים נרחבים‬
                                                    ‫ממנו היו שטחי ביצה‪ ,‬מרבית שטחיו לא היו ראויים‬
                             ‫"לבנות ולהיבנות בה"!‬   ‫לעיבוד חקלאי‪ ,‬לא היו בו ערי נמל מפותחות‪ ,‬לא‬
‫מישור החוף כאזור המאוכלס והצפוף ביותר במדינה‬        ‫תשתיות לדרכים‪ ,‬לא מסחר ולא תעשייה‪ .‬הכפריים‬
‫וכמרכז הכובד הכלכלי שלה – כיום‪ ,‬כתוצאה‬              ‫תושבי האזור היו בעיקר אריסים שעבדו אצל בעלי‬
‫מהמהפך הציוני‪ ,‬מישור החוף הוא האזור המאוכלס‬         ‫אחוזות‪ .‬היום‪ ,‬אזור מישור החוף הוא האזור הצפוף‬
‫והצפוף ביותר במדינה ומרכז הכובד הכלכלי שלה‪.‬‬
‫בעבודת כפיים נחושה‪ ,‬שהתבססה על אידיאלים‪,‬‬                                         ‫ביותר במדינת ישראל‪.‬‬
‫במסירות ובאמונה‪ ,‬במוטיבציה וביצירתיות‪ ,‬הצליחו‬       ‫המהפך הציוני במישור החוף כתולדה של התנועה‬
‫החלוצים לשנות את פני מישור החוף ולעשותו‬             ‫הציונית – גישות הציונות המדינית והציונות‬
‫מאזור שבו שלטו עזובה וביצות למרכז האורבני של‬        ‫המעשית ומעשיהם של יחידים ושל ארגונים נתנו‬
‫מדינת ישראל‪ .‬את המהפך הזה החלו יחידים בעלי‬          ‫ביטוי מעשי לחזון הציוני ותרמו למהפך הציוני‬
                                                    ‫במישור החוף‪ .‬בסוף המאה ה‪ ,19-‬הבשיל בקרב‬
                         ‫חזון‪ ,‬חדורי רצון ואחריות‪.‬‬  ‫היהודים בגולה הרעיון שפתרון בעיותיהם יימצא‬
                                                    ‫רק עם הקמת מדינה ליהודים במולדתם ההיסטורית‬

‫ציונות מדינית ‪ -‬תפיסה בתנועה הציונית שדגלה בהשגת הכרה מדינית‪-‬בינלאומית בעם היהודי וזכויותיו‬      ‫מושגים‬
                                                           ‫בארץ ישראל כתנאי מקדים להתיישבות בה‪.‬‬

‫ציונות מעשית ‪ -‬תפיסה בתנועה הציונית שדגלה בפעילות ממשית בארץ ישראל מקניית קרקעות ועד‬
                                             ‫להתיישבות בפועל‪ ,‬גם ללא השגת הכרה בינלאומית בכך‪.‬‬
   119   120   121   122   123   124   125   126   127   128   129