Page 127 - Step and repeat document 1
P. 127

‫סדנות החתך‪ .‬המהפך הציוני במישור החוף‪ .‬שיעור ‪ :2‬זיהוי קושי כהזדמנות ‪127‬‬

                                                    ‫זיהוי קושי כהזדמנות‬

                                                                  ‫שיעור מס׳ ‪2‬‬

                                                                 ‫שומם במישור החוף‬

‫נעסוק במבנה הפיזי של מישור החוף ובהשפעות הרובד הביוטי שהביאו לעזובה אשר אפשרה את רכישת‬
                                        ‫האדמות‪ .‬נדון מה מניע אותנו בהתמודדות עם קשיים בחיי היומיום‪.‬‬

‫המציאות שאליה הגיעו חלוצי ההתיישבות באזור‬           ‫מרכיבי הרובד הפיזי (תבליט‪ ,‬מסלע‪ ,‬קרקע ומים)‬
‫והדרכים לחיות ולהתפרנס – שילוב התנאים‬               ‫והביוטי (יתושי הקדחת) של מישור החוף והשפעתם‬
‫שפורטו לעיל הביא לכך שקרקעות מישור החוף‬             ‫על דלילות ההתיישבות בו בעבר – מישור החוף‬
‫היו בעלות ערך כלכלי נמוך ביותר‪ ,‬בבחינת "שומר‬        ‫משתרע לאורך הארץ‪ ,‬בתווך בין הים התיכון לבין‬
‫נפשו ירחק"‪ .‬עם ראשית העלייה הציונית ובעת‬            ‫רצועת ההר‪ ,‬ושניהם תורמים לעיצובו‪ .‬תכונות‬
‫הניסיונות לאתר קרקע להתיישבות‪ ,‬לא עמדו‬              ‫הרובד הפיזי הן שהשפיעו על דלילות היישוב‬
‫קרקעות פוריות למכירה או שנדרש תמורתן מחיר‬           ‫באזור במאות השנים האחרונות‪ :‬במערבה של‬
‫גבוה מאוד‪ .‬הברירה שנותרה היתה לרכוש דווקא‬           ‫רצועת החוף‪ ,‬שולטים בנוף חוליות ורכסי כורכר‬
‫את הקרקעות באזור הביצות ‪ -‬הקרקעות שבעליהן‬           ‫שאינם ניתנים לעיבוד חקלאי‪ .‬מצפון ליפו‪ ,‬הנחלים‬
‫היו מעוניינים במכירתן עקב מצבן‪ .‬החלוצים נאלצו‪,‬‬      ‫היורדים מרצועת ההר מערבה אל הים התיכון‬
‫אם כן‪ ,‬להתיישב באזור קשה זה והתעקשו להתמודד‬         ‫נתקלים ברכסי כורכר ובחולות נודדים החוסמים‬
‫עם הקשיים הרבים ולהתגבר עליהם‪ .‬למרות הקושי‪,‬‬         ‫אותם בתוך אבוסים‪ .‬בהיעדר מוצא קרוב לים‪,‬‬
‫בחרו החלוצים להיאחז בקרקע הדלה‪ ,‬על אף‬               ‫הצטברו המים והתפרשו על פני שטחים נרחבים‬
‫הביצות‪ ,‬המחלות והיעדר תשתיות וידע‪ .‬חלוצים‬           ‫ויצרו ביצות‪ .‬לפיכך‪ ,‬שטחים מישוריים אלה היו‬
                                                    ‫חסרי ערך מבחינה חקלאית‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬הביצות‬
  ‫שלא עמדו בקשיים בחרו לחזור לארצות מוצאם‪.‬‬          ‫היו בית גידול ליתושי האנופלס‪ ,‬הנושאים את‬
‫מציאות היסטורית כתמונת ראי – מציאות היסטורית‬        ‫טפילי מחלת קדחת המלריה הקטלנית‪ ,‬ובכך הציבו‬
‫זו חוזרת כתמונת ראי ומזכירה לנו את סיפור‬            ‫מכשול נוסף בפני התיישבות באזור‪ .‬מרכיבי הרובד‬
‫ההתנחלות של בני ישראל בהר בימי יהושע‪ .‬גם אז‬         ‫הפיזי שצוינו לעיל הביאו לכך שלא נסללו דרכי‬
‫נאלצו לבחור בקרקע גרועה אך פנויה להתיישבות‬          ‫אורך באזור אלא רק בשוליו‪ .‬כלל התנאים גרמו‬
‫ולמצוא פתרונות להתמודדות עם הקשיים שהציב‬            ‫לכך שרוב שטחי רצועת מישור החוף היו דלילים‬

                                         ‫אזור ההר‪.‬‬                      ‫באוכלוסייה וחסרי ערך כלכלי‪.‬‬

‫אבוסים ומרזבה – עמקי אורך ברצועת החוף‪ .‬האבוס תחום משני צידיו ברכסי כורכר‪ ,‬והניקוז ממנו גרוע‪,‬‬  ‫מושגים‬
‫כך שבחלקם היו בעבר ביצות‪ .‬הסדרת הניקוז באבוסים אפשרה את העברת כביש החוף (‪ )2‬ומסילת הרכבת‬
‫חיפה‪-‬תל אביב‪ .‬המרזבה רחבה יותר מהאבוסים ונמצאת ממזרח להם לכיוון מורדות ההרים (אזור כביש ‪6‬‬

‫בימינו)‪ .‬המרזבה מנוקזת היטב והקרקע בה פורייה‪ .‬בעבר‪ ,‬עברו כביש החוף ומסילת הרכבת בחלקה המזרחי של המרזבה‪.‬‬

‫דיונות החוף ‪ -‬גבעות גליות של חולות נודדים או מיוצבים למחצה שאינם ראויים לעיבוד חקלאי‪.‬‬

‫רכסי כורכר ‪ -‬דיונות חול שבהשפעת גיר מומס הפכו לאבן‪ .‬רכסי הכורכר מייצגים קווי חוף קדומים‪ .‬לאורך רצועת החוף נמצאים‬
        ‫כמה רכסי כורכר – כיום חלקם ביבשה וחלקם בים‪ .‬רכסי הכורכר בישראל הם תופעה גיאולוגית ייחודית ונדירה בעולם‪.‬‬
   122   123   124   125   126   127   128   129   130   131   132