Page 132 - Step and repeat document 1

‫סדנות החתך‪ .‬המהפך הציוני במישור החוף‪ .‬שיעור ‪ :4‬הרחבת המעשה הציוני‬ ‫‪132‬‬

‫הרחבת המעשה הציוני‬

‫שיעור מס׳ ‪4‬‬

‫תל אביב וציונות‬

‫נכיר את הביטוי המעשי להרחבת המעשה הציוני מהתיישבות חקלאית במושבות לעיור‪ ,‬לתעשייה ולמסחר‪,‬‬
‫ונדון היכן מצאנו את עצמנו משנים תפיסה – מובילים שינוי או חלק משינוי‪.‬‬

‫מלאכה זעירים‪ ,‬כגון‪ :‬סנדלר‪ ,‬שען‪ ,‬משחיז סכינים‪,‬‬ ‫התפתחות והתרחבות המעשה הציוני – המעשה‬
‫רצען‪ ,‬חייט‪ .‬הדבר הביא לצמיחת עיסוקים בעלי‬ ‫הציוני החל בגאולת קרקע ובהתיישבות חקלאית‬
‫אופי עירוני; התגברות תהליך העיור – בעקבות‬ ‫והתפתח והתרחב לעיסוקים נוספים‪ .‬מעתה‪ ,‬יש‬
‫הביקוש לשירותים שונים ולסחר מקומי‪ ,‬הלך וגדל‬ ‫מקום בציונות לא רק לגאולת אדמה ולחקלאות‪ ,‬אלא‬
‫גם להתיישבות עירונית‪ ,‬לתעשייה ולמסחר ולממדים‬
‫מספר המועסקים במסחר ובשירותים אלו‪.‬‬ ‫החברתיים והכלכליים הנובעים מהם‪ .‬ייסוד העיר‬
‫השפעת התגברות תהליך העיור על קליטת עלייה –‬ ‫תל אביב היה חלק משינוי תפיסת המעשה הציוני‬
‫התגברות תהליך העיור אפשרה לקלוט עלייה מעבר‬ ‫ומהכללת תהליך של עיור ושל תיעוש כחלק ממנו‪.‬‬
‫ליכולת ההתיישבות החקלאית‪ .‬בנוסף‪ ,‬התאפשר לכל‬ ‫תהליך זה יצר את המרחב האורבני שבמרכז מישור‬
‫עולה לתרום למפעל הציוני על פי יכולתו ועל פי‬
‫כישוריו בתחומים שחברה אזרחית מתקדמת נזקקת‬ ‫החוף‪" :‬מגדרה לחדרה"‪.‬‬
‫להם‪ :‬מסחר‪ ,‬תעשייה‪ ,‬השכלה‪ ,‬בריאות‪ ,‬שירותים‬ ‫צירוף מגוון של פעילויות ושל עיסוקים למעשה‬
‫שונים‪ .‬תהליך זה הוביל לביסוס כלכלתה של מדינת‬ ‫הציוני – עיסוקים מתחום התעשייה‪ ,‬המסחר‪ ,‬הבנייה‪,‬‬
‫ישראל‪ .‬התהליך התרחב גם אחרי קום המדינה‬ ‫החינוך‪ ,‬המדע והביטחון נוספו לחלוציות החקלאית‪,‬‬
‫והושפע מגלי העלייה השונים‪ .‬בראשית שנות‬ ‫שנתפסה כגולת הכותרת של המעשה הציוני ושל‬
‫השמונים‪ ,‬הואץ התהליך בעקבות נהירה של תושבי‬ ‫פיתוח הארץ‪ .‬שינוי זה אפשר לקלוט עלייה מעבר‬
‫מטרופולין תל אביב לפרוורים – קרי‪ :‬למושבות‬ ‫לפוטנציאל הקרקעות החקלאיות הזמינות‪ .‬כך קמו‬
‫צורות התיישבות חדשות ופותחו מקורות פרנסה‬
‫הסמוכות (אבן יהודה‪ ,‬כפר יונה‪ ,‬מזכרת בתיה)‪.‬‬ ‫נוספים‪ .‬התפתחות מושבות מישור החוף לערים‬
‫הקמת העיר העברית הראשונה – הקמת תל אביב‪,‬‬ ‫נבעה מכמה גורמים‪ :‬גידול באוכלוסייה – התעצמות‬
‫ביוזמה של יחידים‪ ,‬והכתרתה בתואר "העיר העברית‬ ‫הפעילות החקלאית במושבות אלה‪ ,‬בעיקר צמיחת‬
‫הראשונה" נתנו תוקף לעשייה העירונית (מסחר‪,‬‬ ‫ענף הפרדסנות‪ ,‬משכה למושבות מתיישבים חדשים‬
‫שירותים ותעשייה) כמעשה ציוני‪ .‬המשמעות הייתה‬ ‫שנדרשו לעבודה בפרדסים; עיסוקים עירוניים –‬
‫הגדרת קשת רחבה מן המקובל של עיסוקים שונים‬ ‫גידול האוכלוסייה במושבות שבמישור החוף הוליד‬
‫כמעשה ציוני‪ .‬דבר זה אפשר ליותר אנשים להרגיש‬ ‫צורך בשירותי סחר מקומיים ובשירותיהם של בעלי‬

‫שותפים למפעל הציוני ולהזדהות עימו‪.‬‬

‫מושבה – צורת ההתיישבות הכפרית היהודית הראשונה בארץ ישראל‪ .‬המושבה הראשונה היתה פתח‬ ‫מושגים‬
‫תקווה‪ ,‬אם המושבות‪ ,‬שנוסדה בשנת ‪ .1878‬במושבה הקרקע‪ ,‬הבית והמשק היו בבעלות פרטית של‬
‫האיכר‪ ,‬ואפשר היה למכור אותם‪ .‬בנוסף לא היו הגבלות חוקיות על פעילויות לא חקלאיות במושבה‪.‬‬

‫עקרונות אלו איפשרו את תהליך העיור של המושבות בקלות יחסית‪.‬‬