Page 226 - Step and repeat document 1
P. 226

‫סדנת ממקצב העונות למקצב החיים‬                           ‫‪226‬‬

    ‫ְו ָהָיה ִאם ָש ֹמ ַע ִת ְש ְמעּו ֶאל ִמ ְצ ֹו ַתי ֲא ֶשר ָא ֹנ ִכי‬                                    ‫חגים ומועדים לשמחה‬
      ‫ְמ ַצֶ ּוה ֶא ְת ֶכם ַהּיֹום ְל ַא ֲה ָבה ֶאת ה' ֱאֹל ֵהי ֶכם‬
                                                                                     ‫חגים‪ ,‬מי לא אוהב חגים? המאכלים‪ ,‬המנהגים‪ ,‬הזמן‬
         ‫ּו ְל ָע ְבדֹו ְב ָכל ְל ַב ְב ֶכם ּו ְב ָכל ַנ ְפ ְש ֶכם‪.‬‬                  ‫עם המשפחה‪ ,‬החופש‪ ...‬וכאן בארץ‪ ,‬החגים כל כך‬
   ‫ְו ָנ ַת ִתי ְמ ַטר ַאְר ְצ ֶכם ְב ִעתֹו יֹוֶרה ּו ַמ ְלקֹוש ְו ָא ַס ְפ ָת‬
                                                                                                                                   ‫מיוחדים!‬
              ‫ְד ָג ֶנָך ְו ִתי ֹר ְשָך ְוִי ְצ ָהֶרָך ‪.‬‬                             ‫היום‪ ,‬בתקופה המודרנית‪ ,‬כשהטכנולוגיה מתפתחת‪,‬‬
     ‫ְו ָנ ַת ִתי ֵע ֶשב ְב ָש ְדָך ִל ְב ֶה ְמ ֶתָך ְו ָא ַכ ְל ָת ְו ָש ָב ְע ָת‪.‬‬  ‫הדבר שמשפיע עלינו בעיקר הוא דפוסי התרבות‬
   ‫ִה ש ְמרּו ָל ֶכם ֶפן ִי ְפ ֶתה ְל ַב ְב ֶכם ְו ַסְר ֶתם ַו ֲע ַב ְד ֶתם‬          ‫והחברה‪ .‬היום קיום החיים תלוי פחות בטבע‪ .‬אפשר‪,‬‬

         ‫ֱאֹל ִהים ֲא ֵחִרים ְו ִה ְש ַת ֲחִוי ֶתם ָל ֶהם ‪.‬‬                                   ‫לדוגמה‪ ,‬לאכול אבטיח בחורף ותפוזים בקיץ‪.‬‬
    ‫ְו ָחָרה ַאף ה' ָב ֶכם ְו ָע ַצר ֶאת ַה ָש ַמִים ְול ֹא ִי ְהֶיה‬                 ‫אבל היו תקופות אחרות‪ ,‬שבהן בני ישראל חיו בהר‬
     ‫ָמ ָטר ְו ָה ֲא ָד ָמה ל ֹא ִת ֵתן ֶאת ְיבּו ָלּה ַו ֲא ַב ְד ֶתם‬               ‫והיו חקלאים‪ ,‬הם גידלו את שבעת המינים ובעיקר‬
     ‫ְמ ֵהָרה ֵמ ַעל ָה ָאֶרץ ַה ֹט ָבה ֲא שר ה' ֹנ ֵתן ָל ֶכם‪.‬‬                      ‫דגן (חיטה)‪ ,‬תירוש (גפן) ויצהר (זית)‪ .‬הגידולים הללו‬
    ‫ְו ַש ְמ ֶתם ֶאת ְד ָבַרי ֵא ֶלה ַעל ְל ַב ְב ֶכם ְו ַעל ַנ ְפ ְש ֶכם‬            ‫תלויים בגשם לקיומם (לא האדם השקה אותם‪ ,‬אלא‬
‫ּו ְק ַשְר ֶתם ֹא ָתם ְלאֹות ַעל ֶי ְד ֶכם ְו ָהיּו ְלטֹו ָט ֹפת ֵבין ֵעי ֵני ֶכם‪.‬‬   ‫הגשם)‪ ,‬ומכאן שהתקיים קשר של תלות בינם לבין‬
     ‫ְו ִל ַמ ְד ֶתם ֹא ָתם ֶאת ְב ֵני ֶכם ְל ַד ֵבר ָבם ְב ִש ְב ְתָך‬               ‫הטבע – ובעיקר בינם לבין משטר הגשמים‪ .‬אלה הכתיבו‬
                                                                                     ‫את מקצב הפעילות החקלאית ואת מקצב חייהם‪ .‬בגלל‬
      ‫ְב ֵבי ֶתָך ּו ְב ֶל ְכ ְתָך ַב ֶדֶרְך ּו ב ָש ְכ ְבָך ּו ְבקּו ֶמָך‪.‬‬          ‫תלות זו‪ ,‬התעורר בקרב בני ישראל רצון עז שהגשם‬
        ‫ּו ְכ ַת ְב ָתם ַעל ְמזּוזֹות ֵבי ֶתָך ּו ִב ְש ָעֶריָך‪.‬‬                     ‫יגיע בזמן הנכון‪ .‬הם שזרו את הכמיהה הזו במזוזה‪,‬‬

    ‫ְל ַמ ַען ִיְרבּו ְי ֵמי ֶכם ִוי ֵמי ְב ֵני ֶכם ַעל ָה ֲא ָד ָמה ֲא ֶשר‬                                  ‫בתפילין‪ ,‬בתפילות וגם בחגים‪.‬‬
 ‫ִנ ְש ַבע ה' ַל ֲא ֹב ֵתי ֶכם ָל ֵתת ָל ֶהם ִכי ֵמי ַה ָש ַמִים ַעל ָה ָאֶרץ‬

 ‫דברים יא‬

‫בעצם‪ ,‬החגים מחברים בין המחזוריות החקלאית לפי עונות השנה לבין‬
‫אירועים היסטוריים מהעבר‪ .‬המסורות הרוחניות (החגים) הן אלה ששימשו‬
‫בסיס לבניית התרבות היהודית‪ ,‬שיוצרת גם היום תחושת שייכות והזדהות‪.‬‬

‫בארץ ישראל יש שתי עונות מרכזיות‪ :‬עונת גשומה (חורף) ועונה יבשה‬
‫(קיץ)‪ .‬בני ישראל עבדו בשדה בהתאם לעונות אלה‪ .‬הם חרשו את השדות‬
‫וזרעו קצת לפני שהתחילה עונת הגשמים והתפללו לגשם שיגיע וישקה‬
‫אותם‪ .‬בקיץ הם אספו את היבול ועיבדו אותו (מהחיטה ייצרו קמח‪,‬‬

                                      ‫מהענבים ייצרו יין ומהזיתים שמן)‪.‬‬
‫הם קבעו את החגים ואת הטקסים שנערכו בהם לפי הפעילות החקלאית‪,‬‬
‫ובכך יצרו קשר בין עונות השנה בארץ‪ ,‬הפעולות החקלאיות‪ ,‬החגים‬
‫והטקסים (אתם יכולים לראות את הקשר בשלושת הרגלים‪ :‬בסוכות‬
‫מוסקים את הזיתים ובוצרים ענבים‪ ,‬בפסח החלו לספור את העומר וקצרו‬

                              ‫את השעורה‪ ,‬ובשבועות קצרו את החיטה)‪.‬‬

                                                                                                                    ‫‪4‬‬
   221   222   223   224   225   226   227   228   229   230   231