Page 276 - Step and repeat document 1
P. 276

‫סדנת מורשת קרב בעקבות לוחמים שלחמו למען העם‪ ,‬הארץ והמדינה‪ .‬שיעור מספר ‪ :1‬איזהו גיבור‬                    ‫‪276‬‬

‫מתאר‪" .‬אני תופס את החיילים שלי‪ ,‬נשכב עליהם ומוריד את הראש‪ .‬חוץ מרסיסים בידיים ובגב החיילים‬

                     ‫ואני לא נפגעים‪ ,‬ואנחנו ממשיכים בלחימה"‪.‬‬

‫"ברור שאני מעדיף שלא תהיה מלחמה"‪ ,‬מצהיר רס"ן שמכה‪" .‬אבל אם נידרש להילחם אני אהיה מהראשונים‬

‫כרמל ליברמן‪2018 ,‬‬    ‫להוביל‪ .‬כמפקד אני צריך לדחוף מקדימה‪ ,‬גם אם זה אומר שאשלם מחי	ר"‪		3.‬‬

                     ‫? אילו רגשות הקטע מעורר בך?‬

                     ‫מקור ‪ ,5‬ניסים גיני – הילד הגיבור‬

‫בין אלפי חללי מערכות ישראל בולט בייחודו ניסים גיני‪ .‬הוא לא שירת בשום יחידה מובחרת‪ ,‬ובעצם אפילו‬

‫לא הגיע לגיל גיוס‪ .‬למרות זאת‪ ,‬גיני‪ ,‬שהיה רק בן עשר כשנפל בקרב על הרובע היהודי בירושלים ב‪,1948-‬‬

                     ‫הוכר כחלל צה"ל הצעיר ביותר‪.‬‬

‫"היינו בסך הכל ילדים"‪ ,‬מספר אחיו נתן‪ ,‬כיום בן ‪ ,73‬שהיה בן ‪ 12‬בעת נפילת אחיו‪" .‬אלו היו ימים קשים‬

‫מאוד בהם צר הליגיון הירדני על הרובע‪ .‬כל יום היו קרבות‪ ,‬וכבר לא יכולנו ללכת ברחובות‪ .‬עם הזמן‬

                     ‫האנשים הצעירים נהרגו‪ ,‬ואנחנו‪ ,‬הילדים‪ ,‬הבנו שאנחנו חייבים לעזור"‪.‬‬

‫בבית משפחת גיני היו שלושה אחים‪ .‬חיה בת ה‪ 14-‬התגייסה כאחות במרפאה שהייתה אז בבית "בתי‬

‫מחסה"‪ .‬נתן וניסים הצעירים התגייסו כתצפיתנים וכקשרים שהעבירו מידע בין העמדות השונות‪ .‬האם‬

‫מרים נותרה בבית בעת המצור‪ ,‬האב יצחק עבד מחוץ לרובע כשהחל המצור‪" .‬ככל שעבר הזמן ראינו‬

                     ‫שהליגיון מהדק את המצור‪ ,‬ולא היה לנו ספק שאנחנו צריכים להתגייס"‪ ,‬מספר נתן‪.‬‬

‫ב‪ 27-‬במאי‪ 12 ,‬יום לאחר תחילת המצור‪ ,‬היה ניסים הצעיר בעמדתו‪ ,‬סמוך למקום בו נמצאת כיום ישיבת‬

‫פורת יוסף‪ .‬על פי העדויות‪ ,‬זיהה מרחוק דמות חשודה והרים את גופו מהעמדה על מנת לזהותה‪ .‬אז‪ ,‬כדור‬

‫של צלף פגע ברובה האישי שאותו קיבל מספר ימים קודם לכן‪ .‬הרובה התפוצץ ופצע את ניסים אנושות‪.‬‬

‫"חזרתי מהעמדה שלי אל המפקדה שהייתה ב'בתי מחסה'"‪ ,‬משחזר האח נתן‪" ,‬וכל הדרך כולם שואלים‬

‫אותי מה שלום אחי‪ .‬נכנסתי הביתה וראיתי את אימי בוכה‪ .‬רצתי למרפאה ושאלתי איפה אחי‪ .‬אחות‬

‫שהייתה במקום הצביע כלפי מטה‪ ,‬שם היה חדר המתים‪ .‬ירדתי למטה וראיתי אותו‪ .‬פניו היו מגואלות בדם‬

‫ובתחבושות‪ ,‬וניסיתי לדובב אותו‪" .‬אני אקח אותך לאימא"‪ ,‬אמרתי לו‪ ,‬והוא אמר לי‪' ,‬נתן‪ ,‬אני לא יכול'‪.‬‬

‫האחות אמרה שאין להם עוד מנות דם‪ ,‬ושאם רק יאפשרו להוציא אותו מהרובע יהיה ניתן להצילו‪ .‬השארתי‬

‫אותו שם‪ .‬יום למחרת חתם משה רוסנק‪ ,‬מפקד הרובע‪ ,‬על כתב הכניעה‪ ,‬ויצאנו מהרובע‪ .‬מתוך כ‪150-‬‬

‫לוחמים נותרו כמה עשרות שאת רובם לקחו לשבי‪ .‬הגופה של ניסים נשארה שם"‪ 47 .‬לוחמים נוספים נהרגו‬

                                                                                      ‫בקרבות על הרובע‪.‬‬

‫"הירדנים הביטו בנו"‪ ,‬ממשיך נתן‪" ,‬הם הסתכלו על הגברים שנותרו ולא האמינו‪ .‬הם שאלו אותנו איפה‬

‫הלוחמים שלנו‪ .‬ענינו שכל מי שכאן לחם‪ .‬הם הביטו בנו ואמרו שאם רק היו יודעים שהם נלחמים נגד ילדים‪,‬‬

‫יהושוע בריינר‪2009 ,‬‬  ‫הם כבר מזמן היו נכנסים לרובע"‪								4.‬‬

                     ‫? אילו רגשות הקטע מעורר בך?‬
   271   272   273   274   275   276   277   278   279   280   281