Page 72 - SHENAV

‫הגדה של פסח ‪ ‬גיד‬

‫‪‬‬

‫סופר י‪ ,‬כב( עד שלא זזו מרוב פחד )הכתב‬ ‫עצי השדה‪ ,‬ולאחר מכן נפנו לאכול את‬
‫והקבלה(‪ ,‬וכששאלו מהם לאחר מכן כלי‬ ‫כל היבול הנמצא במחסנים ובבתים )מעם‬
‫כסף וכלי זהב‪ ,‬לא יכלו המצרים להכחישם‬ ‫לועז עמ' קכז(‪ ,‬עד שלא נשאר להם שום‬
‫)רש"י שמות י‪ ,‬כב(‪ .‬ובשלשה ימים אחרונים‬ ‫אוכל בארץ )רבינו בחיי(‪ ,‬סימאו את עיני‬
‫מתו רבים מבני ישראל‪ ,‬והם אותם‬ ‫המצריים )מושב זקנים‪ ,‬רבינו בחיי(‪ ,‬נגסו בהם‬
‫שהתנגדו לצאת ממצרים )שמות רבה יד‪ ,‬ג(‬ ‫)מדרש הגדול י‪ ,‬ד( והמיתום ברוקם )מדרש הגדול‬
‫והרשעים שבהם )העמק דבר י‪ ,‬כג(‪ ,‬כדי‬ ‫י‪ ,‬יז(‪ .‬בסיום המכה‪ ,‬הפך ה' רוח ים חזק‬
‫שיספיקו לקבור את מתיהם‪ ,‬והמצרים לא‬ ‫מאד )שמות י‪ ,‬יט( שנשאה על כנפיה את‬
‫כל הארבה מחוץ לגבול מצרים‪ ,‬ואפילו‬
‫יראו וישמחו )שמות רבה שם(‪.‬‬ ‫אותם שמלחו אותם המצריים בחביות פרחו‬
‫מכת בכורות ‪ ‬בחצות ליל ט"ו בניסן‪ ,‬עת‬
‫מזל טלה לו עבדו המצרים בתוקפו )כלי‬ ‫משם )שמות רבה יג‪ ,‬ו‪ ,‬מדרש הגדול י‪ ,‬יט(‪.‬‬
‫יקר ז‪ ,‬יז(‪ ,‬מתו כל בכוריהם‪ ,‬החל מבכור‬ ‫ח ‪ ‬שלא יכלו לראות איש את אחיו‬
‫אדם )רש"י( בין בכור מאב ובין בכור מאם‪,‬‬ ‫משך שלשה ימים‪ ,‬כי החושך היה סמיך‬
‫כולל הבכורות הנקבות )שמות רבה יח‪ ,‬ג(‪ ,‬וגם‬ ‫כעובי דינר שנאמר )שמות י‪ ,‬כא( "וימש חושך"‬
‫בכורי שפחותיהם מפני שהיו מוכנים‬ ‫שהיה בו ממש )שמות רבה יד‪ ,‬ג(‪ ,‬ולא היה‬
‫להשאר עבדים ושפחות ובלבד שגם בני‬ ‫זה העדר אור בלבד אלא בריאה בפני‬
‫ישראל ימשיכו להשתעבד )פסיקתא דר"כ פיסקא‬ ‫עצמה‪ ,‬לכן היה מכבה כל נר )רמב"ן י‪ ,‬כג‪,‬‬
‫ויהי בחצי(‪ ,‬ומפני שהיו שמחים בכל הגזרות‬ ‫ספורנו י‪ ,‬כא ‪ ,‬ולאחריהם באו שלושת ימי‬
‫שגזרו מצרים על ישראל‪ ,‬וגם לפי שהיו‬ ‫חשך אפלה שלא קמו איש מתחתיו‪ ,‬היושב‬
‫בני השפחות גם כן משעבדים את ישראל‬ ‫לא יכול היה לקום והעומד לא יכול היה‬
‫)תנחומא פ' בא‪ ,‬ז‪ ,‬ובתנחומא הקדום אות יח(‪ ,‬ואף‬ ‫לשבת )שמות רבה יד‪ ,‬א ג(‪ ,‬ולא ראו אפילו‬
‫בכורי בהמה מתו כדי שלא יאמרו המצרים‪:‬‬ ‫איש את אחיו הקרוב אליו )העמק דבר י‪ ,‬כג(‬
‫יראתנו )העבודה זרה שלנו( הביאה עלינו את‬ ‫ואף לא את ידו המושטת לפניו )ספר הישר‬
‫הפורענות משום שלא כבדנוה כראוי לה‬ ‫פ' בא(‪ ,‬פיותיהם נסתמו )רלב"ג י‪ ,‬כב( כך שלא‬
‫)פסיקתא דרב כהנא ז(‪ ,‬או מפני שהיו עובדים‬ ‫יכלו לזעוק לעזרה וממילא לא אכלו כלל‬
‫לה )ילקוט מדרשי תימן(‪ ,‬וגם אליליהם נימוחו‬
‫)מכילתא פ' בא(‪" .‬אין בית אשר אין שם מת"‬ ‫)ומבואר ברמב"ם פ"ה מהל' שבועות ה"כ שאפשר להתקיים‬
‫)שמות יב‪ ,‬ל(‪ ,‬ואף על פי שהיו בהם הורים‬
‫שכולים או ערירים‪ ,‬גם בהם פגעה המכה‪,‬‬ ‫ללא אוכל עד שבעה ימים(‪" .‬ולכל בני ישראל‬
‫כי מנהג ההורים השכולים היה לעשות‬ ‫היה אור במושבותם" )שמות י‪ ,‬כג(‪ ,‬וכל מקום‬
‫פסלים בדמות דיוקנם של בניהם‪ ,‬העשירים‬ ‫שנכנס הישראל אף לבית המצרי היה‬
‫עשאוה מכסף וזהב והעניים מעץ ומטיט‪,‬‬ ‫רואה הכל‪ ,‬וכך נגלו להם כל המטמוניות‬
‫של המצרים )שמות רבה יד‪ ,‬ה(‪ ,‬ובאותו הזמן‬
‫הראה ה' למצרים מראות מבעיתים )חתם‬

‫‪‬‬

‫‪ .‬והביא הרמב"ן ראיה לזה מהפסוק בתהלים קה‪ ,‬כח "שלח חושך ויחשיך"‪.‬‬