Page 22 - alef
P. 22

‫פרק א | למשרדובם לתיב אתובם‬                                            ‫‪8‬‬

‫מעל כל החשבונות החומריי המכבידי על מעו המחשבה בתוק הרצו‬
‫הבאי ונובעי ממקור כוחותי הנפשיי ודוחפי אותי דחיפה עצומה וכאילו‬

              ‫מכי על קודקודי לומר קו עשה‪ ,‬קו עבוד כי לכ נוצרת"‪.‬‬

                                                 ‫מיחב תטדונו‬

‫על מידת ח דו ובטחונו‪ ,‬יפר הגה"צ רבי יהודה שינקר‪ ,‬הדבר ארע ע בו‬
‫רבי אברה מינ שהיה נשוי לבתו של אחד האחי למשפחת פרוש רבי יהושע‬
‫מרדכי‪ ,‬ו יפר שבי האירו י לחתונה נפגש פע בעיר העתיקה ע הגרחי"ל‪.‬‬
‫היה זה ביו חורפי בעיצומו של חודש שבט‪ ,‬כשהקור והרוחות הירושלמיות‬
‫הכו בעוז‪ .‬כשפגשו הגרחי"ל הביט עליו ושאלו‪ ,‬הא אינ החת של רבי יהושע‬
‫מוטל? כ ‪ ,‬השבתי‪ ,‬א"כ למה אתה לבוש במעיל בלוי הקרוע מצדדיו ‪ -‬שאל‬
‫בחיו לבבי‪ ,‬ו יפר רבי אברה ‪ ,‬עד שה פקתי להבי את כל פרטי השאלות‬
‫הנו פות שהו י לשאול‪ ,‬פשט רחי"ל את מעילו החורפי הגדול והלביש‬
‫אותי בו‪ .‬לא היה שיי ל רב לו שכ עשה זאת בטבעיות חריפה מאי כמוה‪,‬‬
‫בלי שהחת יחוש ברחמנות מיותרת על היותו נטול אמצעי ‪ .‬כל זאת כאשר‬
‫בביתו של הגרחי"ל עצמו לא היה מה לאכול‪ .‬מ פר נכדו הג"ר אברה דב‬
‫גאב"ד טבריה‪ :‬ה בתא‪ ,‬הרבנית צביה ע"ה אמרה לי פע ברגע נדיר‪ :‬א היה‬
‫לי כשרו כתיבה הייתי יכולה להוציא פר של רק על מידת הבטחו של בא‪.‬‬
‫יפר בנו הג"ר רפאל דוד ראש ישיבת "שער השמי " ששמע פע מרבו‬
‫הגאו רבי אליעזר יהודה פינקל על מידת בטחונו ואהבת התורה המיוחדת‬
‫שפיעמה בלב אביו‪ ,‬שביו מ הימי אירח אחד מנדיבי ע למע ישיבתו ישיבת‬
‫מיר‪ ,‬וביושבו לה ביר לנדיב זה גודל העני בתמיכתו בישיבה קדושה זו‪ ,‬הופיע‬
‫לפתע ובא הגרחי"ל לביתו‪ ,‬והנה נדיב זה היה ג מתומכיה של ישיבת "שער‬
‫השמי "‪ ,‬חשש איפוא הגרא"י שמא בעצ נוכחותו של הגרחי"ל תגרע או לכל‬
‫הפחות לא תו י התלהבות לנדיב זה‪ ,‬להפתעתו כי רבה פתח הגרחי"ל פיו‬
‫בדברי תהלה והערצה לגודל מעלת תמיכתו בישיבת מיר עד שהלהיב את לב‬
‫הנדיב יותר ממה שחשב שנית להצליח להתרי אותו‪ ,‬ולא חשש שמא ייגרע‬

                                          ‫בזה מחלקו בתרומותיו לישיבתו‪.‬‬
‫ג רעייתו מרת צביה הצטיינה באמונה פשוטה‪ ,‬ומ ופר שפע אחת באה‬
‫אליה אשה והביעה בפניה את צרותיה הרבות וה בוכות‪ .‬כשגמרה לתנות‬

 ‫את צרותיה‪ ,‬אמרה לה הרבנית בפשטות‪ ,‬הלא אנחנו הנשי רגילות לרקו‬
‫גובל בחלק רוקמי וקושרי חוטי מאחור ובצד הקדמי יוצאת תמונה יפה‬
   17   18   19   20   21   22   23   24   25   26   27