Page 27 - alef
P. 27

‫גאון ישרא‪ú‬‬                                                           ‫פרק א | למשרדובם לתיב אתובם‬

                   ‫בחיו והצביעו לי על שולח ערו בארוחת בוקר‪ .‬התיישבתי לשולח שהונח בו‬
                   ‫לח שחור וכו קפה וחתיכת חלבה‪ .‬משו מה אשתי לא היתה ש ‪ ,‬אכלתי‪,‬‬

                              ‫ברכתי ומיהרתי ללכת לכולל "אוהל תורה" ש למדתי עד הלילה‪.‬‬
                   ‫למחרת הבחנתי שוב שאני שוב אוכל ארוחת בוקר לבד‪ .‬שאלתי את חמותי‬
                   ‫הצדקנית‪ ,‬איפה זוגתי‪ ,‬מדוע ג אתמול וג היו היא לא נמצאה בארוחת‬
                   ‫הבוקר‪ ,‬והשיבה שאשתי הייתה צריכה ללכת לאיזה מקו ‪ .‬ביו השלישי כבר‬
                   ‫שאלתי במפורש‪ ,‬מה קורה‪ ,‬מדוע אשתי איננה‪ .‬ה בירה לי חמותי הרבנית‬
                   ‫במשפט קצר‪ :‬ר' שלו ‪ ,‬ל הבטחנו קע ט‪ ,‬אבל בשבילה אי לנו‪ ,‬בשבילה יש‬
                   ‫רק לח ומי ‪ ,‬לכ היא אוכלת לבדה בשעה אחרת‪ .‬דהיינו שרצו חת ת"ח‬
                   ‫ולכ ה כימו למרות הרעב והמח ור הנורא שהיה אז להשיג מהגור והיקב‬

                     ‫את ארוחותיו‪ ,‬מה שבמציאות היה מ הנמנע לתת א לבני משפחת שלה‬
                                                                               ‫באותה תקופה‪.‬‬

                   ‫וכשהיה רבי שלו מ פר את ה יפור‪ ,‬היה מו י ואומר‪" :‬פו אזא שטוב‬
                               ‫וואק ט א ר' שלמה זלמ "‪" ,‬מבית כזה צומח רבי שלמה זלמ ‪."...‬‬

                                               ‫"פתש"ע על הכל אני מוכנה לוובפ"‬

                   ‫ועוד על אהבת התורה ששררה בבית‪ .‬באות שני שהוריו היו דלי ממש‬
                   ‫ובבית לא היה מאומה‪ ,‬עד כדי כ שה נאלצו לעזוב את בית ב"שערי ח ד"‬
                   ‫ולשכור דירה קטנטנה בשכונת "נחלת צדוק"‪ ,‬למרות הקושי העצו לעזוב‬
                   ‫את החמימות וההיימישקייט הרוחנית של "שערי ח ד" ושל דירת אליה‬
                   ‫הורגלו ולעבור ל ביבה זרה עבור ‪ ,‬בכל זאת ה קבלו זאת בבטחו ‪ ,‬לא‬

                     ‫הצטערו ולקחו זאת בהשלמה‪ .‬א ג כא לא היה שקט ומנוחה לרבי חיי‬
                   ‫ליב והוא נאל למצוא הלוואות שי ייעו במעט עבור מחיית המשפחה וארע‬
                   ‫שכמה ימי לא הצליח להשיג את הכ ורבינו עצמו היה מ ייע על ידו בכ ‪,‬‬

                     ‫למרות התקופה הקשה לא ראו בני המשפחה את ההורי מאבדי את שלוות‬
                   ‫ומנוחת נפש ‪ .‬באות ימי היו שהאיצו בה שבנ הגדול והבכור )רבינו(‬
                   ‫יצא לעבוד‪ ,‬ובודאי בכשרונותיו הברוכי ישתכר היטב‪ ,‬א כמוב שמחשבות‬
                   ‫כאלו היו מופרכות לגמרי שיבקשו מרבינו שיעזוב את נשמת אפו ומשוש חייו‬

                                                       ‫וחיי המשפחה כולה ויעשה לפרנ ת ‪9.‬‬

          ‫‪ .9‬מפי חתנו רבי יהודה טרגר ראש ישיבת "ע חיי " באנטוורפ ‪13 .‬‬
   22   23   24   25   26   27   28   29   30   31   32