Page 7 - HOVERET-24
P. 7
חילצו מתוך ממ"ד משפחה צעירה
עם תינוק בן שבועיים ,שביתה נשרף
רפ"ק עמית לוי נאבק במחבלים שחדרו לקיבוץ נירים ,לצד חבריו בכיתת הכוננות,
במשך שעות ארוכות .במהלך הלחימה חילצו מתוך ממ"ד משפחה צעירה עם תינוק בן
שבועיים ,שביתה נשרף
עמית נשוי ואב ל 5-ילדים ,מתגורר בקיבוץ נירים ומשרת כקש"ק בתחנת
אשדוד.
בשעה 6:30התעורר עמית לקול אזעקות כמו רוב תושבי עוטף עזה הוא
אוסף את כל בני משפחתו מהחדרים והם מתרכזים בממ"ד ביתם.
זוהי עדותו:
"כמות השיגורים מעזה אל העוטף מיד הדליקה נורה אדומה בראשי ואני
מתחיל להבין שמדובר באירוע שונה וחריג מבדרך כלל.
פתחתי את הנייד ואת הרשתות החברתיות והבנתי שיש חדירה מסיבית של
מחבלים לשטח ישראל .בקבוצות הדיווחים שאני חבר בהם מדברים על
התקרבות המחבלים ליישובים ולקבוצים .עליתי על מדים ולקחתי את נשק
האם 16-שלי ,שקיבלתי כחבר כיתת הכוננות בקיבוץ .התחלנו לשמוע קולות
של ירי מסביב.
נתתי לבן שלי בן ה 16-סכין ביד וביקשתי ממנו לשמור על כולם ולא לפתוח
הייתה משפחה באזור הלחימה שלנו,
באזור הצעירים ,שהייתה לכודה
בממ"ד בבית הבוער .מדובר בזוג צעיר
עם תינוק בן שבועיים ,הסבתא והכלב.
את כולם חילצנו והצלנו.
המשכנו להילחם במחבלים במשך שעות ארוכות ,עד שבאזור 13:30הגיעו לאף אחד .נפרדתי בלב כבד מהמשפחה ויצאתי לכיוון מקום ההתאספות
כוחות הצלה נוספים שעזרו לנו להחזיר את השליטה והשקט לקיבוץ. של חברי כיתת הכוננות .בהתחלה פחדנו לצאת משום שלא ידענו אם יש
כוחות צבא בקיבוץ וחששנו מירי של כוחותינו על כוחותינו ,אבל בשלב
המשכנו להילחם לצידם.
הייתה משפחה באזור הלחימה שלנו ,באזור הצעירים ,שהייתה לכודה מסוים הבנתי שאם נישאר בבתים – לא נתקיים.
בממ"ד בבית הבוער .מדובר בזוג צעיר עם תינוק בן שבועיים ,הסבתא והכלב. עלינו לרכב ונסענו אל עבר כיוון העשן בצד המערבי של הקיבוץ .התמונה
שנגלית לעינינו קשה .בתים שרופים ,מכוניות עולות באש וגופות מוטלות
את כולם חילצנו והצלנו.
משפחתי ניצלה והם פונו לבית מלון באילת .אני בחרתי שלא להצטרף ברחבי הקיבוץ.
פרקנו מהר מהרכב ופעלנו מיד לחתירה למגע אל מול המחבלים.
אליהם והמשיך לנהל את הלחימה בקיבוץ יחד עם פתחנו באש אל עבר שני מחבלים והפתענו אותם ומיד הופיעו מכל הכיוונים
השוטרים וצה"ל ולטפל בבעלי החיים שנותרו בפינת החי עשרות מחבלים ברגע הזה הבנתי שמדובר באירוע גדול יותר מכפי
ששיערתי בהתחלה ושישנה כמות עצומה של מחבלים בקיבוץ .אנחנו ,חברי
של הקיבוץ. כיתת הכוננות בקיבוץ ,מנהלים קרב יריות קשה אל מול המחבלים במשך
צריך לומר תודה גדולה לדניאל הרבש"צ ,שאין מילים כ 20-דקות ,בניסיון להדוף אותם בחזרה לכיוון שער היציאה מהקיבוץ.
לפתע מגיעים עוד 4-6טנדרים עמוסים במחבלים והם נכנסים בשערי
לתאר את גבורתו. הקיבוץ ומתחילים לזרוק רימונים לעברנו .התחלתי להשלים עם הידיעה
שכנראה לא אשוב בחזרה הביתה ולמשפחתי והחלטתי להשיב אש בכל
הכוח .רציתי לנהל קרב כמה שיותר ארוך וכמה שיותר מקצועי כדי להציל
את אנשי הקיבוץ.
נשות השוטרים והסוהרים | חרבות ברזל 7