Page 8 - HOVERET-24
P. 8
״זו חובתנו ,להילחם על ארצנו,
להגן על מולדתנו ולשמור על ילדינו.
אשמח מאוד לפגוש את הפצועים שהצלתי"
עדותו של לוחם מצדה ,יחידת העילית של שירות בתי הסוהר ,אשר תיפקד כחובש יחיד
תחת אש והציל עשרות בני אדם באותה מתקפה רצחנית של חמאס:
"בשעה 11בבוקר הגענו לצומת ראם ,התארגנו על ציוד והתחלנו בתנועה,
כאשר ידענו שאנחנו מחולקים לשני כוחות :האחד מיועד לעלומים ,וכוח שני,
שאני נמצא איתו ,אמור להגיע לקיבוץ רעים.
בכביש 232נסענו בסוואנות ונתקלנו בחבר'ה של ימ"ס שאמרו לנו שמכאן
צריך להמשיך ברגל ,משום שיש מחבלים על הצירים ומארבים.
התחלנו בתנועה רגלית לאורך הציר כאשר אנחנו מוכנים למגע .ראיתי את
קיבוץ רעים באופק .הגיעו רכבים צבאיים וניתנה הפקודה לעלות עליהם .אני
עליתי לרכב הקדמי ,יחד עם יאיר אטיאס ,המג"ד.
נסענו איתם ולא ידעתי שעברנו את קיבוץ רעים .הגענו כשני קילומטרים
לפני פסטיבל הנובה .פרקנו מהרכבים ומשם הגענו לקבוצה של ניצולים
מהפסטיבל ,יחד עם מאבטחים .רצינו להתחיל לחתור למגע.
התחלנו לתת להם טיפול מציל חיילים. החובש היחידי בכוח
עשיתי חוסם עורקים לפצועים ועסקתי
בעצירת דימומים ,אחד היה פצוע חזה, התחלנו בתנועה ,כאשר אני החובש היחידי בכוח .בשלב הראשון ,זיהיתי
אחד קיבל כדור ביד ימין והיה פצוע ביד בחורה פצועה בתעלה ,שנפגעה בירך שמאל וקיבלה כדור בישבן .זיהיתי
שלידה ישנו מחבל שחוסל .לקחתי ממנו את התחבושת שלו ואת מכשיר
שמאל ,הגיע עוד בחור עם כדור בבטן. הקשר שלו ,והנחתי את התחבושת על הרגל שלה .הצלחתי לעצור את
הדימום .הרמתי אותה על זרועותיי כדי להחזיר אותה אחורה לניידת משטרה
שם טיפול מציל חיים.
בשלב הזה הצטרפה אלי אחות מאיכילוב ,שהייתה במסיבה .קודם כל עצרנו שבדיוק הייתה שם .מאוחר יותר שמחתי לשמוע שהיא ניצלה.
הבאתי לאחד השוטרים את מכשיר הקשר של המחבל וציינתי בפניו שזה
דימומים אצל הפצועים והתקדמנו לשלב של פתיחת ורידים לפצועים. מכשיר קשר של המחבל ,כדי שאולי יאזינו בקשר למה שמתכננים המחבלים.
הייתי שם בין 40דקות לשעה .לאחר מכן אחד הלוחמים שלנו מצא רכב בשלב הזה אני לבד ,אני מצליח למצוא מאבטח של המסיבה ויחד התחלנו
להתקדם לאורך התעלה ,רק שנינו .זיהיתי בן אדם שוכב בתעלה ועברתי
מונע והעמסנו עליו 3פצועים.
מידי פעם צצו מחבלים והשבנו אש. מעליו .אחרי שעברתי מעליו ראיתי שהוא חי ,עם פגיעה בגב התחתון.
לאחר מכן הגיע טנדר והעמסנו עליו פצועים .תדרכתי את טלי האחות לאחר שיישרנו קו והצלחנו לנטרל את האיום הרגעי ,ביקשתי ממפקד הכוח
שתתדרך את נקודות הרפואה שהפצועים יגיעו אליהן ,לגבי המצב של כל להקים במקום נקודת איסוף פצועים .פתחתי אחת משתי המכולות הגדולות
של האשפה שהפצועים התחבאו בפנים .היו פצועים שהתחבאו בין הגופות,
אחד מהפצועים ומה להכין עבורו. בתוך האשפה ,בשביל להינצל .אני מבין שהולך להיות משהו גדול .בשלב הזה
בשלב הזה הגענו למאהל הגדול של המסיבה ועברנו שם בין גופות .ניסיתי
למצוא סימני חיים אצל אנשים .זיהיתי בהמשך אוהל קטן ,של ילדים וזיהיתי אין לי שום ציוד רפואי עלי.
תנועה בפנים .התחלנו להתקדם לתוך האוהל .זיהיתי שם ארבעה בחורים אני ועוד לוחם ועוד אחד המבלים ניגשנו לאמבולנס במקום ,שהיה נעול .שברנו
את החלונות ולקחנו משם כל מה שיכולנו לקחת ,את כל הציוד הרפואי.
התחלתי לטפל בפצועים ,בסביבות 20-30פצועים .לא היה עוד חובש בכוח.
ביקשתי מאחד ממשתתפי המסיבה לעזור לי בהפשטת כל הפצועים .היה
מדובר בריבוי פציעות ,קריסת מערכות ועוד והייתי חייב לדעת מה מצבו של
כל פצוע.
התחלנו לתת להם טיפול מציל חיים .עשיתי חוסם עורקים לפצועים ועסקתי
בעצירת דימומים ,אחד היה פצוע חזה ,אחד קיבל כדור ביד ימין והיה פצוע
ביד שמאל ,הגיע עוד בחור עם כדור בבטן.
הצטרפה אלי אחות מאיכילוב
לאחר שכל המקום התמלא בפצועים ,ביקשתי מהמג"ד לעבור לאוהל יותר
גדול .המג"ד היה עסוק בדברים אחרים והבנתי שאני חייב מקום גדול יותר.
הובלנו יחד את הפצועים בחיפוי חבר'ה מגבעתי ,לאוהל הגדול .המשכנו לתת
8
