Page 105 - 16222
P. 105
תודלי תולחמ |105
וזה הביא לפיטורי אלפי אנשי קבע ואזרחים עובדים צה"ל ולהתפטרות
דרמטית של הרמטכ"ל יגאל ידין .מאבק זה בין משרד האוצר ומשרד
הביטחון היה הראשון בשורה ארוכה של מאבקים על תקציב הביטחון
של ישראל .בעוד שכיום בדרך כלל ידו של משרד הביטחון היא על
העליונה במאבקים אלה ,וראשי הממשלה נכנעים לכל דרישה שלו,
בשנת ,1952בתקופה שהאתגרים הביטחוניים היו משמעותיים הרבה
יותר מאשר כיום ,החליט בן גוריון לעמוד לצד לוי אשכול ,לבצע את
הקיצוץ ולקבל את התפטרותו של ידין.
למרות חסרונות מסוימים שהיו בה ,רוב החוקרים נוטים לראות
את המדיניות הכלכלית של אשכול באופן חיובי 43.במקביל לצעדים
החדשים המשיכה הממשלה בביטול תקנות הקיצוב והפיקוח ,ועוד
ועוד מוצרים הוצאו מהפיקוח .תהליך הזה נמשך כל שנות ה־,1950
עד ששר המסחר והתעשייה פנחס ספיר הכריז על סיומה של מדיניות
הקיצוב בתחילת .1959
מדיניות הקיצוב אולי בוטלה רשמית ,אבל הרעיון שהממשלה
צריכה לחסום את העדפות הצריכה של הפרטים ולהגביל את רמת
הצריכה כדי להגשים מטרות לאומיות ארוכות טווח ולשמר את
השוויון נשאר עד ימינו .אזרחי ישראל סבלו מסוג של "מדיניות
קיצוב" גם הרבה אחרי ,1959למשל כאשר ממשלותיהם מנעו את
האפשרות לראות שידורי טלוויזיה בצבע ,הטילו מגבלות על אחזקת
דולרים או חסמו את היבוא של אינספור מוצרי צריכה ,והם סובלים
ממדיניות כזו כיום ,כאשר ממשלות מימין ומשמאל מגבילות את
יבוא הירקות והפירות ,או מערימות קשיים בפני בתי ספר ובתי חולים
פרטיים — הכול בשם אותם עקרונות שהדריכו את המדיניות של בן
גוריון בשנות ה־.1950
עד היום רבים מאמינים שמדיניות הצנע היתה הכרחית למניעת
עוני קיצוני ולהשגת שוויון בין העולים והוותיקים 44.זוהי טעות .כפי
שמעידות השנים שאחרי ביטול מדיניות הצנע ,היה אפשר להשיג את
אותה רמת שוויון בדרכים אחרות ,ללא שוק שחור ,עם פחות בזבוז
ופגיעה קטנה יותר ברמת החיים ,לו רק היתה הממשלה מבינה את
הקשר בין שגשוג כלכלי והקצאת מקורות חופשית.
