Page 14 - 16222
P. 14

‫‪ 14‬כסף כחול לבן|‬

‫ניתן לראות בתרשים מדינות אשר מסיבות שונות הידרדרו‬
‫בדירוג בין ‪ 1950‬ל־‪( 2018‬לבנון‪ ,‬ארגנטינה‪ ,‬דרום אפריקה) או טיפסו‬
‫בו (אירלנד‪ ,‬סינגפור‪ ,‬קוריאה הדרומית)‪ ,‬אבל ניתן לראות בו גם‬
‫שבמהלך השנים רוב המדינות (ובהן ישראל) שמרו פחות או יותר על‬
‫מיקומן בדירוג‪ .‬מטרתו של ספר זה היא להסביר את הדירוג של מדינת‬
‫ישראל בתרשים‪ :‬מדוע אנו עשירים יחסית למדינות מתפתחות במזרח‬
‫אירופה‪ ,‬באסיה‪ ,‬באפריקה ובאמריקה הדרומית‪ ,‬ומדוע אנו עניים‬
‫יחסית למדינות מערב וצפון אירופה ולמושבות האירופיות לשעבר‬

                                    ‫באוקיאניה ובאמריקה הצפונית?‬
‫יש שלל מאפיינים בולטים המבדילים בין המדינות המופיעות‬
‫בתרשים ומשפיעים בוודאי על רמת החיים‪ .‬למשל‪ ,‬תושבי ישראל‬
‫משכילים יותר בממוצע מתושבי אינדונזיה‪ ,‬ובשווייץ יש יותר‬
‫חברות בינלאומיות גדולות ומשגשגות מאשר בישראל‪ .‬עם זאת‪,‬‬
‫עיסוק במאפיינים עכשוויים כאלה רק מעביר את השאלה צעד אחד‬
‫לאחור‪ :‬מדוע הישראלים משכילים יחסית? מדוע צמחו כאן מעט‬
‫חברות בינלאומיות גדולות? לאורך ההיסטוריה האנושית עוברת‬
‫שרשרת ארוכה של סיבתיות‪ ,‬גורמים והתפתחויות‪ ,‬אשר מובילים‬
‫להתפתחויות נוספות‪ ,‬וכך אנו מגיעים לתוצאה הסופית שאנו רואים‬
‫בתרשים‪ .‬הגישה של ספר זה חותרת למציאת הגורמים הבסיסיים‪,‬‬
‫"האולטימטיביים"‪ ,‬לרמת החיים בישראל — הגורמים שנמצאים‬

                                        ‫בתחילת שרשרת הסיבתיות‪.‬‬
‫הגישה הזאת שואבת השראה מהמחקר הכלכלי המודרני על צמיחה‬
‫ארוכת טווח (הספר "מסע האנושות"‪ ,‬שאותו כתבתי עם עודד גלאור‪,‬‬
‫מתאר חלק ניכר מהמחקר הזה)‪ 3.‬מהמחקר עולה כי הגורמים הבסיסיים‬
‫לרמת החיים קשורים בדרך כלל למאפיינים מוסדיים כגון מבנה‬
‫המערכת הפוליטית‪ ,‬חוקי יסוד וזכויות קניין; למאפיינים תרבותיים‬
‫כגון ערכים‪ ,‬אמונות והעדפות; ולמאפיינים גיאוגרפיים כגון אקלים‬
‫וגישה לנתיבי מסחר‪ .‬הם נטועים עמוק בהיסטוריה‪ ,‬ומשפיעים בטווחי‬
‫זמן של מאות ואף אלפי שנים‪ .‬הם הדנ"א העומד בבסיס המוסדות‬
‫והתרבות בכל מדינה וקובע את מבנה המערכת הכלכלית‪ ,‬ובסופו של‬

                                                ‫דבר את רמת החיים‪.‬‬
   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19