Page 19 - 16222
P. 19
החיתפה תנקוד |19
מסוגלים לשתף פעולה ביניהם ואף לחמו אלה באלה תוך כדי המצור;
אך רוב המורדים היו קנאים דתיים ,אשר היו מוכנים למות למען
עצמאות מדינית ודתית.
עד התקופה הזאת לא היה העם היהודי שונה מהותית מבחינה
מוסדית או תרבותית מעמים אחרים באזור .ייתכן שהמונותאיזם
בידל אותו מהבחינה הדתית ,אבל בדומה לעמים רבים אחרים ,גם
רוב היהודים היו חקלאים ורועי צאן אנאלפביתים שבראשם עמדה
אליטה של כוהנים ובני אצולה .אך "מוטציה מוסדית־תרבותית" אחת
חשובה ,אשר היתה עתידה להבדיל את היהודים מעמים אחרים ,כבר
החלה להתפתח :מערכת חינוך שלימדה חלק מהבנים קרוא וכתוב.
אני קורא לכך "מוטציה מוסדית־תרבותית" מכיוון שמדובר בשילוב
של הקמת מוסדות חינוך ושל חקיקה מתאימה עם התפשטות ערכים
ואמונות שלפיהם הבנים צריכים לדעת לקרוא בתורה .איננו יודעים
מה קדם למה ,התרבות למוסדות או המוסדות לתרבות ,וסביר שהם
פשוט התפתחו יחדיו .תוצאת לוואי חשובה של המוטציה הזאת היתה
השקעה הולכת וגוברת בהון אנושי.
כיום מקובל לקשור הון אנושי עם השכלה גבוהה המאפשרת
לפרטים לשגשג בשוק העבודה .אך הכוונה בספר הזה לביטוי "הון
אנושי" היא למשהו רחב הרבה יותר ממספר שנות הלימוד :הון
אנושי הוא קשת רחבה של יכולות ,העדפות והשקפות תרבותיות,
בהן אוריינות מילולית ומתמטית ,סובלנות ,ריכוז ,דחיית סיפוקים
וצימאון לידע.
מכתבים שהתגלו במצודת ערד מרמזים שכבר מאות שנים לפני
הספירה היתה רמת האוריינות בממלכת יהודה גבוהה יחסית 1.ההוגה
הראשון הידוע לנו של מערכת החינוך היהודית היה החכם הפרושי
שמעון בן שטח ,אשר כיהן כנשיא הסנהדרין כחמישים שנים לפני
הספירה ,וביקש להשתמש במערכת חינוך יהודית־דתית כדי לשמר
את המסורת ולהיאבק בהתייוונות 2.המערכת הורחבה בידי הכוהן
הגדול יהושע בן גמלא ,שנמנה בראשית המרד הגדול עם ההנהגה
המתונה של ירושלים והומת בהמשך בידי הקנאים .יהושע בן גמלא
קבע את גיל שש בתור המועד לתחילת הלימודים ,וכן הורה על הקמת
